ישראל הגר

אדמו"ר מויזניץ בבני ברק

הרב ישראל הגר (נולד בו' באייר ה'תש"ה, 19 באפריל 1945[1]) הוא האדמו"ר מוויז'ניץ, המכהן משנת תשע"ב (2012). חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

הרב ישראל הגר מוויז'ניץ
רבי ישראל הגר מויז'ניץ.jpg
לידה 19 באפריל 1945 (בן 74)
ו' באייר ה'תש"ה
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל
מספר בשושלת 6
הקודם אביו, רבי משה יהושע הגר
תחילת כהונה תשע"ב, (2012)
רבותיו סבו, רבי חיים מאיר הגר, אביו רבי משה יהושע הגר, דודיו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ורבי מרדכי הגר ממונסי, הרב מנחם מנדל מונדרר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב הגר במרץ 2004

ביוגרפיהעריכה

נולד בתל אביב לרבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מוויז'ניץ, וללאה אסתר. בברית המילה היה רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין הסנדק, הרב ברוך רבינוביץ המוהל, ורבי אליעזר הגר (דמשק אליעזר) בירך את הברכות.

גדל והתחנך בחצר סבו רבי חיים מאיר הגר, ה"אמרי חיים" מוויז'ניץ, שעלה לארץ ישראל בתש"ו. תחילה בתל אביב ואחר כך בקריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת לימודיו בישיבת ויז'ניץ, למד בין היתר אצל רבי נסים קרליץ.

בי' בסיוון ה'תשכ"ג נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. החתונה התקיימה בקריית ויז'ניץ בבני ברק.

בח' בתמוז ה'תשכ"ט מונה על ידי סבו, האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק[2][3], כשבמעמד ההכתרה העניק לו סבו ה"אמרי חיים" במתנה את ברכת רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה שכתב במכתב לתלמידו רבי מנחם מנדל הגר (אהבת שלום): "שיתחדש המלוכה שלו... שלא יזוז ממנו ומבניו ובני בניו מעתה ועד עולם". לאחר פטירת סבו, בשנת ה'תשל"ב, מונה לרב ואב"ד קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם משה באב"ד, הרב יהושע מנחם אהרנברג, הרב משה אריה פריינד והרב אברהם צבי וייס.

בכהונתו כרב הקרייה ישב גם כדיין בבית הדין, והעניק תעודת כשרות למאפית מצות ועסקים נוספים בשכונה. בתקופה זו ייצג את אביו באירועים בולטים, ונסע לחו"ל לגיוס כספים למוסדות.

יחסיו עם אביו ואחיו

בשנת ה'תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ[4]. בשנת ה'תש"ן מינה אביו במקומו את אחיו הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות. הדבר גרם גם לקרע בין דודו הרב מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי, שתמך בו, לבין אביו.

בין השנים ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב סבל הרב ישראל הגר מהתנכלויות וניסה כמה פעמים לפייס את אביו. הוא פתח בית כנסת קטן בבני ברק. בחורף ה'תש"ס, לאחר שעבר תאונת דרכים קשה ואושפז, ביקרו אביו בבית החולים, ביקור שהחל את תהליך ההתקרבות המחודש ביניהם. אישים במגזר החרדי ניסו להביא לפיוס בין האב ובנו, בהם הרב שמואל הלוי וואזנר, אחותו של הרב ישראל הגר הרבנית שרה רוקח ובעלה האדמו"ר מבעלז, אך מי שנחשב כאדם העיקרי שהביא להחזרתו הוא חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ אמיד מלונדון[5]. גם הרבנית שיינדל, אשתו השנייה של האדמו"ר שנישאה אליו בתש"ס עודדה את המהלכים להשבת הבן.

בתחילת שנת ה'תשס"ב הודיע אביו על החלטתו להחזיר אותו למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, במקום אחיו, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות[6]. רובם תמכו ברב ישראל ומיעוטם תמך ברב מנחם מנדל, שפתח מרכז חסידי מחוץ לקריית ויז'ניץ.

כמנהיגעריכה

בתקופת מחלת אביו תפקד הרב ישראל הגר בפועל כמנהיג החסידות. הוא הצטרף לרשימות של גדולי הרבנים החותמים על כרוזים שונים ובחר את מועמד החסידות לכנסת השמונה עשרה, מנחם אליעזר מוזס. כמו כן ישב בליל שבת בראש כינוס החסידים (ה"באטע") יחד עם גיסו, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ.

לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר. בשבת הראשונה שבה ערך טיש אמר לחסידים שהוא אינו ראוי לכהן כאדמו"ר, ואין לכתוב ולומר עליו "כבוד קדושת" - תואר מקובל אצל אדמו"רים אחרים. לקראת חג ראש השנה בשנה הראשונה להנהגתו קרא לחסידים לנסוע לדודו רבי מרדכי הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ-מונסי[7].

לאחר שקיבל בפועל את הנהגת החסידות, לאחר מחלת אביו, פעל להרגיע את המחלוקת נגד אחיו רבי מנדל, ואכן האחים שומרים על קשר ידידות ומבקרים זה את זה בשמחות ואירועים. כמו כן פעל לפשר במחלוקות שהתגלעו בקרב הציבור החרדי.

בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה.

בשנת תשע"ב הורה על הקמת קהילת ויז'ניץ בעיר עפולה, עיר בעלת צביון חילוני, כפתרון דיור זול לחסידים. הקהילה הוקמה ב"עפולה עילית" במקביל לקהילה חרדית-ליטאית שהוקמה ב"גבעת המורה". נכון ל-2020 מונה הקהילה החרדית בעיר כ-500 משפחות.

האדמו"ר נוקט במדיניות של קהילות קטנות בערים, ובמהלך שנות כהונתו באדמו"רות פוצלו רוב הקהילות לקהילות של מאה עד מאה חמישים איש.

בשנת תשס"ג הנהיג בחסידות לימוד יומי בספר חפץ חיים, ומדי שנה בחודש תשרי מתאספים חסידי ויז'ניץ בקבר רבי שמעון בר יוחאי לכנס חיזוק לימוד הלכות שמירת הלשון.

הקים את רשת הכוללים "עיתים לתורה" - מסגרת לימוד אחר הצהרים או בערב, מעין כולל אברכים אך לאנשים עובדים; הכוללים הוקמו בכל קהילות ויז'ניץ בישראל.

לקראת תחילת שנת תש"פ הורה לבחורים בישיבה גדולה ללבוש אברקיים שחורות בשבת ובחג, בכך החזיר לתוקף את הלבוש שנהג בוויז'ניץ בעבר, והפסיק בזמן אביו ה"ישועות משה".

הרב ישראל שהיה בן 27 בעת פטירת סבו ה"אמרי חיים", רואה בו את מורו ורבו והוא נוהג בדרך כלל על פי מנהגיו, גם כשהם שונים ממנהגי אביו ה"ישועות משה". הדבר מתבטא הן בהנהגה הציבורית והן בשינויי נוסח קלים בתפילות, במנגינת התפילה ובניגונים בטיש. הוא גם נוהג בכמה ממנהגי חסידות טשרנוביל בהשפעת חמיו רבי משולם זושא מטשרנוביל.

בטישים מרבה האדמו"ר לשיר מניגוני סקולען, ניגונים שהולחנו על ידי האדמו"רים רבי אליעזר זוסיא פורטוגל ובנו רבי ישראל אברהם, וניגוני חב"ד - במיוחד בשבתות שלפני י"ט בכסלו (חג הגאולה) וג' בתמוז (יום ההילולא של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד).

בפוליטיקה

הרב הגר הוא אחד האדמו"רים הבולטים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[8]. לחצר בראשותו יש נציג ברשימה: מנחם אליעזר מוזס (2009-2019) ויעקב טסלר (מ-2019).

דברי תורתועריכה

האדמו"ר מוסר דברי תורה לחסידים בשעת עריכת הטיש בליל שבת ובסעודה שלישית, דרשה על פי תורת החסידות בפרשת השבוע המכונה בפי החסידים "תורה". לפני אמירת ה"תורה" שר האדמו"ר לבדו את אחד מהשירים הנהוגים. בליל שבת מוסר האדמו"ר שיחות נוספות בהמשך הטיש ("צווייטע טיש" - הטיש השני) הנקראים "שמועס" בהם הוא משלב סיפורי צדיקים - בדרך כלל של בעלי ההילולא של אותו שבוע - עם 'וורטים'. שיחותיו ודרשותיו יוצאות לאור מדי שבוע בידי ועד מיוחד.

בנוסף מוסר האדמו"ר שיחות מוסר לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, ונאומים מיוחדים באירועים מזדמנים שונים. כל השיחות והדרשות נרשמות ויוצאות לאור על ידי הוועד.

בנאומיו מניח האדמו"ר דגש מיוחד על ההתרחקות מכלי הטכנולוגיה והסכנה הרוחנית המצויה במכשירים חכמים.

הספר "שיחות קודש", ובו שיחות שנמסרו לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, יצא לאור בשני חלקים, בשנים תשע"ז-תשע"ט.

משפחתועריכה

ילדיו:

  • מלכה העניא, נשואה לבן דודה הרב יצחק בן רבי דוד טברסקי - האדמו"ר מסקווירא
  • מרים, נשואה לרב ברוך שמשון הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ בית שמש.
  • רעכיל דבורה, נשואה לרב חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק ונכדו של רבי משה טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר.
  • הרב חיים מאיר[9] - רב חסידי ויזניץ בניו יורק. נשוי לרייצא הענדל, בתו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור.
  • יצחק ישעיה, נשוי לשרה לאה בת רבי דב בעריש פאנעט, האדמו"ר מדעש ירושלים
  • ציפורה ברכה, נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מוואלאווא.
  • יעקב מרדכי, נשוי לשבע רחל בת הרב אברהם ברוך רוטנברג, האדמו"ר מקוסון בלייקווד.
  • יפה שיינדל, נשואה לרב מנחם מנדל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה