יהודית המנדינגר
יהודית המנדינגר (בגרמנית: Judith Hemmendinger; 2 באוקטובר 1923 – 24 במרץ 2024) הייתה סופרת, עובדת סוציאלית, בעלת אות לגיון הכבוד. במהלך מלחמת העולם השנייה עבדה כעובדת סוציאלית וייעצה בנושא פליטים לארגון אוז"ה. בשנים 1945–1947 ניהלה את בית היתומים היהודי לניצולי מחנה הריכוז בוכנוואלד בצרפת.
 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1923 באד הומבורג, המדינה החופשית פרוסיה, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
24 במרץ 2024 (בגיל 100) ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ד |
| שם לידה |
Judith Feist |
| מדינה |
ישראל, צרפת, רפובליקת ויימאר |
| השכלה | |
| פרסים והוקרה |
אבירה בלגיון הצרפתי |
  | |
המנדינגר כתבה מאמרים וספרים על חוויית השואה וחייהם המאוחרים של ילדים ניצולי שואה.
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייה עריכה
נולדה כיהודית פייסט בבאד הומבורג שבפרברי פרנקפורט, לפיליפ [יהושע] פייסט, יליד פרנקפורט שעבד כמהנדס מכרות וחנה אייזנמן בעלת תואר דוקטור בזואולוגיה. המשפחה הייתה אמידה, משכילה ויהודית אורתודוקסית[1]. פיליפ היה בנו של מייסד אגודת ישראל וראש הקהל בפרנקפורט, לואיס יהודה פייסט, שעמד בראש חברת המתכת "בר וזונדהיימר"[דרוש מקור]. אחותה הגדולה של יהודית הייתה שולמית-סלמה, שנישאה מאוחר יותר למשה קטן[דרוש מקור]. כשיהודית הייתה בת שש אביה מצא עבודה באובון (Eaubonne), פרבר פריזאי, והמשפחה עברה לצרפת. חמשת ילדי משפחת פייסט למדו בבית ספר ציבורי ולמדו צרפתית ומקצועות חול, אך בבית דיברו גרמנית וקיבלו שיעורים פרטיים בעברית ותנ"ך[2][1]. כששולמית, אחותה הבכירה של יהודית, הגיעה לגיל תיכון, המשפחה עברה לפריז על מנת שהילדים יקבלו חינוך טוב יותר[1].
מלחמת העולם השנייה עריכה
בספטמבר 1939, משפחת פייסט שהתה בחופשה השנתית במגב (Megève) שבדרום מזרח צרפת. פיליפ פייסט נעצר וגורש למחנה מעצר בנורמנדי יחד עם נציגים ויועצים מהשגרירות הגרמנית. ביוני 1940 הוא שוחרר ונסע לפריז בעצתם של הגרמנים ששהו איתו במעצר ואילו המשפחה עברה לרואן (Roanne). הוא עזב את פריז לבקשת הרב שניאורסון להקים בית ספר יהודי בוויראון (Voiron). בדרכו לשם הוא נעצר ונשלח למחנות עד שבספטמבר 1943 הוא גורש לאושוויץ שם נרצח[1].
בקיץ 1942 החלה המנדינגר לעבוד בבית מחסה לילדים אשר הוחבאו מטעם ארגון USSAC. בינואר 1943 נסעה תחת זהות בדויה (Jacqueline Fournier) לטלוירז (Taluyers) שבמזרח צרפת והצטרפה להכשרה שכללה 22 צעירים יהודיים שכולם נשאו מסמכים מזויפים ופעלו תחת זהות בדויה. שם פגשה את בן זוגה, קלוד המנדינגר. בספטמבר 1943 נקראה על ידי אמה לסייע למשפחה לברוח לשווייץ לאור מעצרו וגירושו של אביה. המנדינגר ומשפחתה חצו את האלפים ברגל בסיועו של מדריך, אך נעצרו לאחר שחצו את הגבול לשווייץ והוחזקו במעצר בז'נבה[2]. לאחר שחרורם ממעצר נשלחה משפחת פייסט למחנה פליטים שם עבדה המנדינגר כמורה. במחנה, שמעה שהאוז"ה מכשיר עובדים סוציאליים להתמודד עם מצבים שלאחר המלחמה ונרשמה להכשרה והתקבלה. היא רצתה מאוד לעזוב את המחנה וכחלק מעבודתה ראיינה ילדים פליטים שנסעו עם מסמכים מזויפים במטרה לגלות את זהותם האמיתית ולאחדם עם משפחותיהם.
אחרי המלחמה עריכה
במאי 1945 המנדינגר נענתה לקריאה של אוז"ה להתגייס למאמץ לדאוג לילדים ניצולי מחנה בוכנוואלד. היא הגיעה לבית היתומים בשאטו דה אמבלוי (Chateau d'Ambloy) והחליפה את המנהל שהתקשה להתמודד עם הנערים. מיוני 1945 ועד מאי 1947 ניהלה את בית היתומים היהודי של פליטי מחנה הריכוז בוכנוואלד, ובהמשך בטאוורני שליד פריס. עם ילדי בוכנוואלד שבהם טיפלה נמנים אלי ויזל והרב ישראל מאיר לאו. היא נשארה בבית היתומים עד ספטמבר 1947 כשלאחרון הילדים נמצא סידור קבוע[1].
אחרי המלחמה חודש הקשר בינה לבין מי שיהיה בעלה לעתיד קלוד המנדינגר, הם התחתנו ועברו לגור בישראל.
השכלה ומחקר עריכה
ב-1981 קבלה תואר דוקטורט במדעי הרוח באוניברסיטת שטרסבורג.
בספרה ילדי בוכנוואלד שיצא לאור בעברית, אנגלית וצרפתית חזרה המנדינגר אל הילדים בהם טיפלה אחרי המלחמה[3].
חיים אישיים עריכה
המנדינגר התגוררה בירושלים יחד עם בעלה קלוד. נולדו להם שלושה ילדים, נכדים ועשרות נינים. נפטרה ב-24 במרץ 2024, בגיל מאה.
ספריה עריכה
- היבטים על ניצולי השואה מתוך גישה פסיכולוגית, תל אביב : המכון לחקר עמנו, 1984
- ילדי בוכנוואלד : ניצולים וקורותיהם, ירושלים: ר' מס, 1990
- תולדותיה של יהודיה נודדת, ירושלים : 2008
- La vie d'une Juive errante: de Bad-Homburg vor der Höhe à Jérusalem [The Life of a Wandering Jew: From Bad-Homburg vor der Höhe to Jerusalem] (בצרפתית). Harmattan. 2008. ISBN 978-2296067967.
- Les enfants de Buchenwald [The Children of Buchenwald] (בצרפתית). L'Harmattan. 2002. ISBN 978-2747516426.
- Revenus du néant: cinquante ans après, l'impossible oubli : 23 témoignages [Revenge of the Nothing: Fifty years later, the impossible forgetting: 23 testimonies] (בצרפתית). Harmattan. 2002. ISBN 978-2747523257.
- The Children of Buchenwald: Child Survivors of the Holocaust and Their Post-war Lives. Gefen Publishing House Ltd. 2000. ISBN 978-9652292469. (with Dr. Robert Krell)
- Survivors: Children of the Holocaust. Bethesda, Md: National Press. 1986. ISBN 978-0-915765-24-9.
- Les enfants de Buchenwald: que sont devenus les 1000 enfants juifs sauvés en 1945? [The Children of Buchenwald: What became of the 1,000 Jewish children rescued in 1945?] (בצרפתית). P. M. Favre. 1984. ISBN 978-2828901431. (with Elie Wiesel)
קישורים חיצוניים עריכה
- יומן ערוץ 7, מבוכנוולד לפסגות של מצוינות - תערוכה, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2008
- Discours de l’Amiral René Bloch en l’honneur de Judith Hemmendinger (בצרפתית)
- דודה יהודית, באתר יוטיוב
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 Photo Archives, digitalassets.ushmm.org
- ^ 1 2 Judith Hemmendinger, Robert Krell, The Children of Buchenwald: Child Survivors of the Holocaust and Their Post-war Lives, Gefen Publishing House Ltd, 2000-01-01
- ^ JewishPost.com - The Children of Buchenwald, www.jewishpost.com