פתיחת התפריט הראשי

יהושע שוורץ

היסטוריון ישראלי, פרופסור לגאוגרפיה היסטורית של א"י בתקופה ההלניסטית והרומית-ביזאנטית.

ביוגרפיהעריכה

את לימודי התואר הראשון עשה שוורץ בישיבה יוניברסיטי וסיים ב-1974. באותה שנה הוא עלה לישראל והחל לימודי תואר שני ושלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל שבאוניברסיטה העברית. את המ.א. סיים ב-1977 וכתב על עליה מבבל בתקופת האמוראים ואת הדוקטוראט סיים ב-1981 וכתב על "תולדות היישוב היהודי בדרום יהודה אחרי מלחמת בר-כוכבא עד הכיבוש הערבי". את שני התארים עשה בהנחיית פרופ' שמואל ספראי.

שוורץ החל ללמד במחלקה ללימודי ארץ-ישראל בבר-אילן (היום לימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה) ב-1979 ונתמנה לדרגת מרצה ב-1981. ב-1986 הפך מרצה-בכיר, ב-1991 פרופסור חבר וב-1996 הועלה שוורץ לדרגת פרופסור מן המניין. שוורץ שימש כראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה (19921994), כדיקן הפקולטה למדעי היהדות (20012005), כראש המרכז ללימודי יסוד ביהדות (20072013), כיו"ר ועדת הספריות של האוניברסיטה, כחבר הוועדה המרכזת של הסינט ובעוד תפקידים רבים אחרים.

שוורץ מתמחה בתולדות היישוב בארץ-ישראל בתקופת בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד וספרו "היישוב היהודי ביהודה אחרי מלחמת בר-כוכבא עד הכיבוש הערבי" זכה בפרס יצחק בן-צבי לשנת תש"ן (1990). הוא עוסק גם בתולדות ירושלים, בחקר התרבות החומרית של ארץ-ישראל בעת העתיקה, בתולדות היישוב הנוצרי בארץ-ישראל בתקופה הביזאנטית ועוד.

הוא משמש כחבר המועצה הארכאולוגית של מדינת ישראל והוא יו"ר ועדת המקצוע של לימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה במשרד החינוך. לשעבר הוא היה חבר מועצת הספרייה הלאומית. הוא נמנה בין העורכים של Jewish and Christian Perspectives ו Compendia Rerum Judaicarum ad Novum Testamentum, שתי סדרות אקדמיות שיוצאות בהוצאת בריל (Brill), בליידן שבהולנד. בעבר שימש גם באחד העורכים של כתב-העת "קתדרה" של יד יצחק בן-צבי.

בסוף שנת הלימודים 2019 פרש שוורץ מהוראה.

הוא נשוי לפרופסור יהודית תידור באומל-שוורץ, ואחיו הוא פרופסור סת שוורץ (אנ').

קישורים חיצונייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.