יואל מוסקוביץ'

אדמו"ר רומני

הרב יואל מוסקוביץ' (ה'תקע"ח, 1818י"ג בניסן ה'תרמ"ו, אפריל 1886) היה אדמו"ר רומני, מייסד חסידות שאץ בסוצ'אבה שבחבל בוקובינה.

רבי יואל מוסקוביץ'
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1818
ה'תקע"ח
סטנוב, מחוז חמלניצקי, אוקראינה אוקראינהאוקראינה
פטירה אפריל 1886 (בגיל 68 בערך)
י"ג בניסן ה'תרמ"ו
סוצ'אבה, מחוז סוצ'אבה, רומניה רומניהרומניה
תקופת הפעילות ? – אפריל 1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מרים חיה
אדמו"ר משאץ ה־1
1840 – אפריל 1886
(כ־46 שנים)
בניו: הרב מרדכי יוסף משה, הרב אלתר אהרן אריה, הרב מאיר ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

נולד בשנת תקע"ח (1818) בעיר סטנוב לרבי חיים מסטאנוב, בנו של רבי יוסף מיאמפולה, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. לאחר חתונתו עם בתו של רבי מאיר מפרמישלאן התגורר בסמוך אליו והיה קרוב אליו מאוד. לאחר פטירת חותנו בשנת ה'תר"י, היה למנהיגם של רבים מחסידי פרמישלאן בעיירה ויבראניווקה (אוק') שבגליציה[1]. בסביבות שנת ה'תר"ם (1880) עבר לעיר סוצ'אבה (בהגייה היהודית "שוֹץ") שם החל לשמש כאחד האדמו"רים המרכזיים בחבל בוקובינה[2]. היה ידוע בנדיבות וחלוקת כספים רבים לצדקה, על מצבתו נכתב "קידש מהונו אחת מחמישה". בשבת הגדול תרמ"ו נפל למשכב ולמחרת, בי"ג בניסן, נפטר ונטמן בבית הקברות היהודי בשאץ. ארונו וארון אשתו הועלו לארץ בשנת 1978 ונטמנו מחדש בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[3].

משפחתו

עריכה

בגיל 14 (שנת ה'תקצ"ב) נישא למרים חיה, בתו של רבי מאיר מפרמישלאן (נפטרה ב-1903). נודעה בצדיקותה וחסידים רבים אף הגישו לה קוויטל[4]. לאחר מות אביה ירשה את מקל ההליכה שלו וביקשה כי יקבר עימה.

ילדיו:

  • הרב מרדכי יוסף משה (נפטר בי"א בסיוון ה'תרפ"ט) – אדמו"ר בסוליצא.
  • הרב אלתר אהרן אריה (נפטר בז' באלול ה'תרע"א) – אדמו"ר בפודול.
  • הרב מאיר (נפטר בכ"ג באדר א' ה'תרפ"א) – ממלא מקום אביו בשאץ.
  • ינטא לאה – נישאה לבן דודה הרב יעקב שלמה שמרלר, אדמו"ר מפרמישלאן בגורא הומורי.
  • שלומצא – נישאה לרב אברהם זרח אריה לייב הלפרין, האדמו"ר מברז'אן.
  • בת נוספת נישאה לרב משה אייזקסון.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יצחק אלפסי, שבת וחודש, עמ' 210.
  2. ^ בית שאץ, עמ' י"ח. הוצאת מכון שיח אבות קוידינוב.
  3. ^ יואל מושקוביץ, כרטיס נפטר באתר הר הזיתים.
  4. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, כרך א', עמ' תקל"ג.