יואל שר

מלחין ישראלי

יואל שָׁר (193620 ביולי 2013) היה פסנתרן, מלחין, זמר, בדרן ושחקן ישראלי.

יואל שר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1936
פתח תקווה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 ביולי 2013 (בגיל 77 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יואל ויסוקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלון שר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצבת קברו של יואל שר בבית הקברות סגולה

ביוגרפיה

עריכה

נולד בפתח תקווה בשם יואל ויסוקר. בני דודו הם השוערים יצחק ויעקב ויסוקר. בנעוריו רקד בלהקת המחול של יונתן כרמון.

לאחר שהשתחרר מצה"ל, נסע לארצות הברית. החל להתפרסם בשנות ה-60 של המאה ה-20 כזמר-פסנתרן המשלב הומור בהופעותיו. ב-1964 נישא לג'ויס. ב-1971 חזרו לישראל עם שתי בנותיהם. כעבור שנה הקים שר את מועדון הלילה "עומר כיאם" ביפו העתיקה אותו ניהל חתנו לשעבר אורי דרזי בין השנים 1995-1998. ב-1976 הוציא אלבום בשם "יואל שר ומנגן". באלבום ביצע לראשונה את השיר "ים של דמעות", אשר התפרסם כעשור מאוחר יותר בלחן אחר בפיו של זוהר ארגוב.

שיחק בסרטי הקולנוע "שתי דפיקות לב" (1972),"מזימות בירושלים" (1976), "חמש מאות אלף שחור" (1977), "העיט" (1981), "צלילה חוזרת" ו"אדון ליאון" (1982).

כתב מוזיקה לסרט "מתנה משמיים" (1973), להצגת הילדים "קופיקו העליז" (1978) ולסרט הטלוויזיה "סוחרי גומי" (2002).

ב-1997 פרסם בהוצאת סער ספר בשם "שמעתי ראיתי כתבתי" ובו אסופת פתגמים.

נפטר בשנת 2013 ממחלת הסרטן בה לקה לראשונה ב-1987. השאיר אחריו אישה, ג'ויס, ושלושה ילדים. בנו, אלון, הוא מדבב והתמודד בעונה הראשונה של The Voice ישראל. בתו, שרון, היא זמרת. ארכיונו שמור במסגרת הארכיון לתולדות פתח תקווה.

ספרו

עריכה
  • שמעתי --- ראיתי --- כתבתי --- : משפטים ואמירות שנונות ששמע, ליקט וקיבץ יואל שר; איורים: דין גאח, תל אביב: סער, תשנ"ח 1997.

דיסקוגרפיה

עריכה
  • (International Entertainer (1965
  • (1972) Yoel Sharr Plays Jerusalem Jazz (תקליטון)
  • יואל שר ומנגן (1976)

קישורים חיצוניים

עריכה