פתיחת התפריט הראשי

"העיט" הוא סרט קולנוע ישראלי מאת הבמאי יקי יושע. הוא יצא לאקרנים ב-1981, זמן קצר לפני פריצתה של מלחמת לבנון, עסק במפעלי הנצחת חללי צה"ל ועורר זעם רב בחברה הישראלית שראתה בסרט חציית קו אדום. התסריט של הסרט מבוסס על הספר "היהודי האחרון" מאת יורם קניוק. הסרט הוקרן בישראל בגרסה מצונזרת אך ייצג את המדינה בפסטיבל קאן והוקרן בחו"ל בגירסתו המלאה.

העיט
עיט פוסטר.jpg
פוסטר הסרט
בימוי יקי יושע
הפקה דורית יושע
תסריט יקי יושע
שחקנים ראשיים שרגא הרפז
ניצה שאול
שמעון פינקל
חנה מרון
אנדי ריצ'מן
ענת עצמון
מוזיקה דורון סלומון
יענקל'ה רוטבליט
מפיץ יקי יושע בע"מ
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1981 (ישראל)
משך הקרנה 92 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

תקציר העלילהעריכה

בועז, קצין צעיר בצה"ל, שב הביתה בתום מלחמת יום הכיפורים. אל המלחמה יצא בועז עם שני חברים: האחד נפל והשני נפצע. תלוש ובודד, בועז חי לבדו, מסתובב לבדו, אינו מוצא שפה משותפת עם אלו שלא חוו, כמותו, את המלחמה. מתוך תחושת חובה, הוא הולך לנחם את הורי חברו המת ומבלי להתכוון שוקע במערכת יחסים סבוכה עם האב השכול. תחילה בנימוס ואחר כך בציניות, מגיש בועז לאבא את אשר ביקש: שיר שבנו כתב, כביכול. סיפורי גבורה על הבן המת, וקטעי צילומים באים בהמשך. בועז בורא, יש מאין, משהו לזכור לפיו ילד שלא הספיק להשאיר אחריו דבר. זו תחילתה של תעשיית זיכרון והנצחה אליה מתגלגל בועז מבלי להתכוון. לכל הורה שכול "מייצר" בועז בן יוצר, רגיש, משורר שנגדע בדמי ימיו. בועז מתקרב אל נגה, החברה לשעבר של חברו המת ואל ירדנה, פקידה במחלקת ההנצחה של משרד הביטחון. ביום הם מהווים שילוש קדוש שעיסוקו הנצחת הנופלים ובלילה - משולש רומנטי. המלחמה הבאה פורצת. בועז נקרא למילואים, עדיין קצין, כבר לא כל כך צעיר.

צינזור הסרט בישראלעריכה

סביב הקרנת הסרט התנהל מאבק משפטי לאחר שתחילה אישרה המועצה לביקורת סרטים ומחזות ברוב דחוק (8 מול 7) להקרין את הסרט בגרסתו המלאה (לפני מבוגרים עד גיל 18). אולם כחודש לאחר מכן, בעקבות המחאה הציבורית ופניית סגן שר הביטחון דאז, מרדכי ציפורי, לשר הפנים דאז, יוסף בורג, התכנסה מליאת המועצה מחדש והחליטה על השמטתן של שתי סצינות ושני משפטים מסוימים ובהם המשפט אותו אומר גיבור הסרט לאמו: "עיט הוא עוף הניזון מפגרים".

בדיון השני שהתקיים בפני המועצה בטרם הוחלט לצנזר את הסרט אמר יושע בין השאר את הדברים הבאים: "אין לי שום יכולת למנוע את הכאב של ההורים השכולים שיראו את הסרט, אלא אם כן נוריד את הסרט כולו, אני לא יכול להגיד שכאבם מחמיא לי, אני לא יכול להגיד שאני ישן טוב בלילה, כאשר אני יודע שיש הורים שכולים שנפגעים מהסרט, לא בשביל זה עשיתי את הסרט, אך כאמן אני יודע שכאשר אתה מתבטא בצורה ברורה, אתה זוכה להתקפות ממישהו ואם לא תוכל לעמוד בלחץ, אל תהיה אמן".

יושע וחברת ההפקה שלו עתרו לבג"ץ (מס' 243/81) כנגד החלטת המועצה לצנזר את הסרט אך עתירה זו נדחתה. הרכב השופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז משה לנדוי, העירו ליוצר הסרט במהלך הדיון כי מוטב היה אילו לא השתמש בשם "העיט", ויכול היה "להסתפק בשמו של הספר 'היהודי האחרון', שעליו מבוסס הסרט".

שחקניםעריכה

שחקנ/ית דמות
שרגא הרפז בועז
שמעון פינקל הנקין
חנה מרון הסיה
ניצה שאול ירדנה
עמי וינברג צביקה
ענת עצמון יסמין

קישורים חיצונייםעריכה