יואנה שוותלי
יוֹאָנֵה שַׁוְותֵּלִי (בגאורגית: იოანე შავთელი; 1150 – 1215) היה איש דת ומשורר גאורגי, שחי מסוף המאה ה-12 עד תחילת המאה ה-13. הוא כתב את הפואמה הידועה בשם עַבְּדּוּלְמֶסִיָּאנִי (גאו') – "עבד המשיח" (בערבית: عبد المسيح).
| לידה |
1150  |
|---|---|
| פטירה |
1215 (בגיל 65 בערך) |
  | |
מעט ידוע על חייו של המחבר עצמו. נראה כי "שוותלי" הוא שם תואר המיוחס לאזור, שמשמעותו "של שוושתי" או "משוושתי" (כיום שאוושט (אנ') בטורקיה). סגנונו של שוותלי כולל שיח פטריוטי בולט ושפתו היא במידה ניכרת מלאכותית וספרנית. לפי הרשומות הגאורגיות שוותלי היה נזיר, משורר ופילוסוף מפורסם וליווה את תמר, מלכת גאורגיה בכמה ממסעותיה ומסעותיה הצבאיים. שוותלי התחנך באקדמיית גלאתי שם למד לימודי דת, פילוסופיה, ערבית, ספרות והיסטוריה עתיקה. ולאחר מכן הפך לנזיר. במשך שנים רבות התבודד במנזר במתחם הנזירי בוורדזיה.
בין השנים 1210–1214 כתב את החיבור עבדולמסיאני בה תיאר את דמותו של הנוצרי הנאמן לקדושים של הכנסייה האורתודוקסית. חלקים נרחבים ביצירה מוקדשים לדברי הלל על מעלותיהם הנוצריות של דוד ותמר, מבלי לציין אף אחת מהן באופן ישיר. ההתייחסויות לתמר חבויות בדברי השבח על יופיה, על אהבתה לעשות טוב בסתר, שבחים בביטויים דומים נכתבו גם על ידי כותב רושם הרשומות של המלכה וכן על ידי שני המשוררים בני זמנו – רוסתוולי וצַ'חְרוּחָאדְזֶה (אנ'). את השבחים לדוד הבנאי ניתן לזהות על ידי רמיזות לשם המקראי שלו (שושלת בגרטיוני טענה למוצא השושלת מבית דוד (אנ')) וכן על ידי שזירת מילים וביטויים ממזמורים דתיים של המלך, "מזמורי החרטה" (גאו'). ביצירה מכנה את עצמו שוותלי "נווד" ו"עבד המשיח".
התייחסות לשוותלי ויצירתו מופיעה בהערה בפואמה של שותא רוסתוולי, עוטה עור הנמר, שמציין את הפואמה כיצירת אמנות מצטיינת. הפואמה הלירית של שוותלי הוא למעשה הספד לשני המלכים הגדולים של גאורגיה בימי הביניים, דוד הבנאי (1089–1125) ומלכתו של המשורר תמר (1184–1213).
ביצירה אחרת "מזמור לכבוד הבתולה מוורדזיה" מהלל שוותלי את העזרה האלוהית בקרב בסיאן וניצחון המעטים מול רבים. הצבא הגאורגי שיצא מוורדזיה הביס בקרב זה צבא מוסלמי גדול פי כמה.
קישורים חיצוניים עריכה
- הכומר יואנה שוותלי (ברוסית)