פתיחת התפריט הראשי

בית דוד

שושלת מלוכה יהודית

בית דוד הוא שושלת המלוכה שתחילתה בדוד המלך שהתחתן בבית קודמו, שאול, וממשיך שושלתו, בנו, שלמה המלך. כל מלכי ממלכת יהודה, למעט עתליה, מתייחסים אליו.

בית דוד
כתובת תל דן בה מוזכר ניצחון ארמי על "בית דוד"; המילים, בכתב עברי קדום, מודגשות בלבן (למטה מימין).
כתובת תל דן בה מוזכר ניצחון ארמי על "בית דוד"; המילים, בכתב עברי קדום, מודגשות בלבן (למטה מימין).
מדינה ממלכת ישראל המאוחדת
ממלכת יהודה
בית האב שבט יהודה
תארים מלך ישראל
מלך יהודה
נשיא הסנהדרין
ראש הגולה
מייסד דוד
השליט האחרון צדקיהו
שנת ייסוד סוף המאה ה-11 לפנה"ס
הדחה 586 לפנה"ס
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10.
שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה.
בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה

עדויות חוץ מקראיות לבית דודעריכה

  ערך מורחב – ירושלים בתקופת בית ראשון

המקור הקדום ביותר המזכיר את השושלת הוא כתובת תל דן הכתובה בארמית ומתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-7 לפנה"ס, בכתובת כתוב: "הרגתי את יהו]רם בן [אחאב]מלך ישראל והרג[תי את אחז]יהו בן [יהורם מלך]בית-דוד. ואשים [את עריהם חורבות ואהפוך את ארצם ל[שממה... ]"

אודות שלמה המלך, שעל פי ספר שמואל היה בנו של דוד המלך, טרם נמצאו כתובות בהן הוא נזכר או ממצא ארכאולוגי אחר הנקשר אליו ישירות. יוסף בן מתתיהו מזכיר בכתביו מסורות אודות קיומן של איגרות בארכיונים הממלכתיים בצור שהחליפו ביניהם שלמה המלך וחירם מלך צור.

חלק מן המלכים בשושלת, מוזכרים בכתובות חוץ מקראיות בנות התקופה, כמו מצבת מישע, שהוקמה בעקבות מאבקים בין ממלכות ומנסרת סנחריב, כתובת ניצחון אשורית שנוצרה בעקבות מסע הכיבוש ביהודה.

את ממצאי החפירות משלהי המאה ה-11 לפנה"ס וראשית המאה ה-10 לפנה"ס במבצר האלה מייחס הארכאולוג יוסף גרפינקל לתקופת דוד המלך ורואה בהם הוכחה לכך שבזמנו של דוד הייתה ביהודה ממלכה חשובה וחזקה, כמתואר במקרא[1].

שושלת בית דוד ביהדותעריכה

בתורה, יעקב ברך את יהודה בנו: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו"[2], והפרשנים רואים בכך הבטחה כי מלך ישראל יהיה משבט יהודה.

עיקר ההמשך של היהדות היה מבני שבט יהודה (שכן עשרת השבטים גלו), מלבד הכהנים והלויים שהם בני שבט לוי, וכן מיעוט (ברובו לא ידוע) בני שבט בנימין, שמעון יוסף, ומעט משבטים אחרים.

מלכות בית דוד נתפסת במסורת היהודית כמלכות נקיה ומוסרית יחסית למלכות ישראל, למרות שהיו מלכים משושלת זו שעשו הרע בעיני ה' (כמו אחזיה, אחז, ובייחוד מנשה). בתלמוד ישנה התייחסות למלכות זו ואנשיה מתוארים שם כצנועים וענוותנים שמקבלים עליהם את עולה של המערכת המשפטית.

למלכים מבית דוד ישנו מעמד מיוחד בהלכה, כמו משיחה בשמן המשחה[3], משיחה על מעיין[4], ומותר להם לשבת לצד הסנהדרין בלשכת הגזית של בית המקדש[5].

לפי התנ"ך, הובטח לדוד כי ביתו ישלוט תמיד בממלכת יהודה בזכות מסירותו לעבודת ה', כפי שאמר ה' לדוד: "כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ: הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם: אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲו‍ֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם: וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ: וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם"[6]. הדבר הובן כהבטחה שגם אם תיפסק מלכות בית דוד, בעתיד היא תשוב למקומה.

על פי ספר מלכים, המלכה עתליה רצחה את כל בני המלוכה ורק יואש, נכדה, נותר מוסתר בידי כהנים. אם אכן יואש הוא נכדה של עתליה, הרי שכל המתייחסים על בית דוד, מתייחסים גם אל עתליה.

בשנת 538 לפנה"ס (42 שנה לאחר חורבן בית המקדש הראשון), חזרה שושלת בית דוד ליהודה עם שיבתו של זרובבל בן שאלתיאל בשיבת ציון.

במהלך תקופת בית שני נעלמה השושלת, אולם בסוף התקופה נמצאה מגילת יוחסין עתיקה בה יוחסו אבותיו של הלל הזקן לבית דוד[דרוש מקור]. רבי יוחנן הסנדלר אמור להיות, על פי רושמי יוחסין אלו, מבני בניו של הלל הזקן[7]. בשל כך נחשבו צאצאיו, שושלת הנשיאות וראשי הגולה לממשיכי מלכות בית דוד. רש"י התייחס על שושלת זו.

בימי הביניים המאוחרים המהר"ל מפראג התייחס על שושלת זו. בתקופה מאוחרת יותר רבי שלום שכנא חתנו של רבי משה ישראליש היו ידועים כממשיכי השושלת. במאה ה-18 נעשו מאמצים לזהות ולרשום את השושלות ואף הודפסו ספרים בעניין, בידי אפרים זלמן מרגליות[8], הרב נפתלי כ"ץ (מחבר הספר "סמיכת חכמים") ועוד. לשושלת זו התייחסו משפחת קלונימוס, משפחת יפה, משפחת מרגליות, משפחת רוקח, משפחת כ"ץ ועוד.

במאות ה-11-15 חיו בדרום צרפת (פרובאנס) ובצפון ספרד (ברצלונה) מספר משפחות שלפי המסורת המשפחתית התייחסו לראשי הגולה הגאונים של גלות בבל מבית דוד. משפחות אלו קבלו בקהילות את התואר 'נשיא' וכונו "בני חורין". היה להם מעמד כלכלי וחברתי מיוחד בקהילה היהודית. הם היו מקורבים לשלטון, וחלקם מילאו תפקידים של יועצים וגובי מס/שרי אוצר. היו להם זכויות מיוחדות בנרבון, ברצלונה, ארגון וקסטיליה. בתור בעלי תפקידים ומעמד מיוחדים, זכו המשפחות לקבל אחוזות ותוארי אצולה - דון, ואבירות - 'דה לה קבלרייה', ממלכי ארגון וקסטיליה. בין משפחות ה'נשיאים' ('בני החורין') ניתן למצוא את המשפחות: אבן עזרא, הלוי, אבולעפיה, אבן שושן, בנבנשתי, חסדאי, שאלתיאל ועוד. יש לציין שיש עדויות (כולל ערבוב של שמות) שחלק ממשפחות ה'נשיאים' התחתנו זו עם זו (בעיקר חסדאי, מכיר, שאלתיאל, הלוי ובנבנשתי) במיוחד בברצלונה וגירונה של המאות ה-12-13. חלק מהיחוס לבית דוד נובע מהקשר של חלק מהמשפחות עם ראשי הגולה והגאונים מבבל המיוחסים לבית דוד. הרבנים מבבל הגיעו לפרובאנס עם הקמת המרכז היהודי בנרבון כנראה במאה ה-10 או 11. ייתכן ורבנים מבבל הגיעו גם לספרד המוסלמית באותה תקופה ויצרו שושלות של 'נשיאים' גם שם. תיאור משפחות ה'נשיאים' בפרובאנס וברצלונה במאה ה-12 מופיע אצל בנימין מטודלה ואלחריזי. אולם, ייחוסים אלו הם חסרי עדויות היסטוריות של הקשר הישיר לבית דוד, ויכול להיות שנעשה בהם שימוש לשם האדרת אדם מסוים או משפחה מסוימת בהתאם למסורת משפחתית[9]

לפי הרמב"ם (1135-1204) "הגדול בחכמה שבכולן מושיבין אותו ראש עליהן, והוא ראש הישיבה והוא שקורין אותו החכמים נשיא בכל מקום" (רמב"ם, הלכות סנהדרין א, ג). הרמב"ם במקום אחר בהקדמתו לפרק חלק כותב: "אין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד, וכל החולק על המשפחה הזאת - כפר בשם יתברך ובדברי נביאיו". על פי המסורת המשיח יהיה מבית דוד, ולכן משיחי השקר תמיד ייחסו עצמם לבית דוד, לפיכך תפילות רבות בסידור התפילה היהודי מבקשות לכונן מחדש מלכות יהודית משושלת זו[10][11].

ישנם אישים מפורסמים שהמסורת מייחסת אותם לדוד המלך, אם בייחוס "ישיר" דור אחר דור עד הלל הזקן או רבי יוחנן הסנדלר ומשם לדוד (ודוגמאות לכך הן המהר"ל ורש"י), או בייחוס ללא מסורת ספציפית מדוייקת. המגיד ממזריטש לפי המסופר היה בעל ייחוס לדוד המלך, אך המגילה בה הופיע הייחוס נשרפה. ישנו ספר יוחסין של משפחת דיין (=נשיא) מחלב, מגילת יוחסין של משפחת דנינו ממרוקו, וכן ספר יוחסין למשפחת חרלפ ודון-יחיא[12]. משפחות רבות מונות את ייחוסן לדוד המלך בדרך זו, אך מומחי הגנאלוגיה מטילים בכך ספק[13][14]. המאמינים במשיחיותו של מנחם מנדל שניאורסון טוענים שאף הוא מזרע בית דוד.

שושלת בית דוד בנצרותעריכה

לפי הבשורה על פי מתי פרק א', שבברית החדשה יוסף, בעלה של מרים, אם ישו הוא מצאצאי בית דוד. האוונגליונים של מתי ושל לוקס בברית החדשה מפרטים את הגנאלוגיה של יוסף עד דוד המלך, ואף עד אדם הראשון:

ספר היוחסין של ישוע המשיח בן-דוד בן-אברהם: [...] רם הוליד את עמינדב, עמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון. שלמון הוליד את בעז מרחב, בעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי. ישי הוליד את דוד המלך.

יש מספר טיעונים תאולוגיים שנוסחו בידי הוגים נוצרים כדי להסביר כיצד ישו מיוחס לדוד, למרות שיוסף לא היה אביו אלא הוא נולד באורח נס כהתגשמותו בבשר של האל הבן. אולי המקובל ביותר, עוד מאז אוגוסטינוס מתרץ שישו היה בנו המאומץ של יוסף ולכן נמנה חוקית על צאצאיו. טיעון אחר הוא שישו מיוחס למלך ישראל מצד אמו מרים הבתולה, וגם מיישב את ההבדלים המרובים בין אילנות היוחסין שלו בבשורה על פי מתי ובבשורה על פי לוקאס בכך שהאחרון מתאר את מוצאו לא מצד יוסף אלא מצד מרים.

שושלת בית דוד באסלאםעריכה

האסלאם רואה בכל אדם שחווה התגלות - נביא, ובכלל זה דמויות כדוד המלך ובנו שלמה.

ביקורתעריכה

באקדמיה, יש הטוענים כי רציפות בית דוד היא מושג סיפרותי, שקודש לצרכים לאומיים, וכי למעשה נפסקה השושלת מספר פעמים עוד בימי מלכות יהודה, וכן לאחריה.

במהלך השנים, רבים זייפו קשרים לשושלת המלך[15].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אייל לוי, דוד המלך היה פה: האתר שפתח מלחמת עולם בין היסטוריונים, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2013
  2. ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק י'
  3. ^ רמב"ם, משנה תורה, הלכות כלי המקדש א' ז'
  4. ^ רמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים א' י"א
  5. ^ רמב"ם, משנה תורה, הלכות בית הבחירה ז' ו', והלכות סנהדרין י"ד י"ב
  6. ^ ספר שמואל ב', פרק ז', פסוקים יב-טז
  7. ^ הרב אהרן היימאן, "בית דוד", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 687, באתר HebrewBooks
  8. ^ רבי אפרים זלמן מרגליות, ‏מעלות היוחסין, באתר HebrewBooks
  9. ^ לדוגמה בפתיחה לספר "תורה תמימה" שהוא הוצאה של חמישה חומשי תורה עם אסופה של מדרשים ופירושם, מספר המחבר כי שם משפחתו שונה לאפשטיין מבנבנשתי - משפחה המיוחסת לדוד המלך
  10. ^ בין היתר בברכת המזון (ברכת רחם), במוסף של יום שבת (ברכה לאחר ההפטרה), בתפילות עמידה של ראש השנה וביום כיפור ואף בתפילת נעילה
  11. ^ רמב"ם, משנה תורה, הלכות סנהדרין ב' ה'
  12. ^ היוחסין לבית דוד של משפחת חרלפ הודפסו לראשונה בהקדמה לספריו של הרב אפרים אליעזר צבי חרלפ ממזריטש והובאו לארץ על ידי אפרים חרלפ, ממיסדי רחובות, ועל ידי יצחק חרלפ, סבו של הרב יעקב משה חרלפ.
  13. ^ הייחוס מדוד המלך, ויקיגניה.
  14. ^ משפחות המתייחסות לדוד המלך הרב אבישי אלבוים, שרשרת הדורות כרך י"ט, 3, 2005, החברה הגנאלוגית הישראלית.
  15. ^ ראו לדוגמה: הרצאתו של ד"ר יגאל בן-נון, חוקר מקרא מאוניברסיטת סורבון בפריס, מתמחה בהיסטוריוגרפיה של האסופה המקראית בתקופת המלוכה, בהרצאה "תרמית רציפותה של שושלת בית דוד"