מנזר גלאתיגאורגית: გელათის მონასტერი, גֶלאתיס מוֹנאסטֶרי) או מנזר הבתולה - גלאתי הוא מנזר בעיר כותאיסי שבמחוז אימרתי גאורגיה. המנזר נבנה בשנת 1106 על ידי דוד הבנאי, מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת, (1089-1125).

מנזר גלאתי
გელათის მონასტერი
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 4
שטח האתר 4.2 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח אזור החיץ 1.246 הקטאר
חלק מתוך קתדרלת בגרטי ומנזר גלאתי
הערות בסיכון בשנים 20102017
מידע כללי
סוג מנזר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום כותאיסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים דוד הבנאי עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1106
תאריך פתיחה רשמי 1106 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 4.2 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 42°17′41″N 42°46′05″E / 42.294722222222°N 42.768055555556°E / 42.294722222222; 42.768055555556
whc.unesco.org/en/list/710
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במשך תקופה ארוכה היה מנזר גלאתי אחד ממרכזי ההשכלה הגבוהה בגאורגיה. היה בו אקדמיה שהעסיקה חלק מאנשי המדע המפורסמים של גאורגיה, ביניהם מדענים, תאולוגים ופילוסופים, הרבה מאלה שהיו פעילים במנזרים האורתודוקסיים השונים מחוץ לגאורגיה או באקדמיית מנגן שבקונסטנטינופול.

היסטוריונים מאותם הימים תיארו את העבודה שנעשית באקדמיה כך:

ירושלים השנייה של כל המזרח ללימוד כל דבר בעל ערך, להוראת הידע - אתונה השנייה שתעלה בהרבה על זו הראשונה בחוק האלוהי, קנון (החוק הכנסייתי) לתפארת הכנסייה.

היסטוריונים של דוד הבנאי מתארים את אקדמיית גלאתי

האקדמיה נמצאה על גבעה מיוערת, כ-11 ק"מ צפון-מזרחית לכותאיסי. דוד הבנאי שייסד את האקדמיה, לא זכה בסופו של דבר לראות בהשלמתה, ונקבר על פי הנחיותיו המפורשות, ברצפת שער הכניסה הראשית בחלק הדרומי, כי, על פי האגדה, רצה המלך הענו שכל נתין בממלכה יעבור מעל קברו. דוד היה מעורב באופן אישי בבניית האקדמיה, ונקשרו לו בשל כך אגדות רבות.

מנזר גלאתי שימש מרכז תאולוגי גדול ומשך אליו מלומדים רבים. הלימודים כללו תאולוגיה, גאומטריה, אסטרונומיה, מוזיקה, רטוריקה, שפות וציור. עד תחילת המאה ה-20 במנזר נשמר כתב עת עתיק הבשורות של מוכווי שכיום נמצא בטביליסי.

המנזר נחרב פעמיים על ידי העות'מאנים, אולם הצליח לשמר מספר רב של ציורי פרסקו וכתבי יד המתוארכים למאות השתים עשרה - שבע עשרה.

בשנת 1994, הכריזה אונסק"ו על המנזר כאתר מורשת עולמית.

הפרסקאות במנזר

עריכה

רוב הפרסקאות במנזר הם מהמאה השש עשרה, מלבד אלה שבכניסה לכנסייה הראשית, המתוארכים לתחילת המאה השתים עשרה. גם אפסיס הכנסייה הגדולה עשוי כולו פסיפס מאותה מאה המורכב ממעל לשני מיליון אבנים. בכנסייה נמצא גם איקונין חאחוּלי המפורסם ביותר בגאורגיה. האיקונין היה הגדול מסוגו בעולם, אולם הרוסים גנבו אותו, שברו אותו ומכרו את חלקיו. חלקים מהאיקונין נמצאים כיום במוזיאון הממלכתי בטביליסי, במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק, והיתר בידיים פרטיות.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מנזר גלאתי בוויקישיתוף