יובאן ריסטיץ'

ראש הממשלה ועוצר המלוכה בסרביה בשלהי המאה ה-19

פרופסור יוֹבָאן רִיסְטִיץ'סרבית קירילית: Јован Ристић, בסרבית באותיות לטיניות: Jovan Ristić; ‏16 בינואר 1831, קראגויבאץ, נסיכות סרביה4 בספטמבר 1899, בלגרד, ממלכת סרביה) היה פוליטיקאי, היסטוריון ודיפלומט סרבי אשר כיהן כשר החוץ וראש ממשלת נסיכות סרביה במספר כהונות, וכן כעוצר המלוכה תחת בית אוברנוביץ'.

יוֹבָאן רִיסְטִיץ'
Јован Ристић
Jovan Ristić
יובאן ריסטיץ'
יובאן ריסטיץ'
לידה 16 בינואר 1831
קראגויבאץ, נסיכות סרביה
פטירה 4 בספטמבר 1899 (בגיל 68)
בלגרד, ממלכת סרביה
מדינה נסיכות סרביהנסיכות סרביה נסיכות סרביה
ממלכת סרביהממלכת סרביה ממלכת סרביה
השכלה First Kragujevac Gymnasium עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הליברלית של ממלכת סרביה
ראש ממשלת נסיכות סרביה
13 באוקטובר 18782 בנובמבר 1880
(שנתיים)
מונרך בתקופה מילאן הרביעי, נסיך סרביה
עוצר המלוכה בסרביה
6 במרץ 18891 באפריל 1893
(4 שנים)
מונרך בתקופה אלכסנדר הראשון, מלך סרביה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

יובאן ריסטיץ' נולד בקרגוייבץ ורכש השכלה אקדמית בפילוסופיה באוניברסיטת היידלברג, בהמשך בסורבון והגן על עבודת דוקטורט בהיסטוריה בהנחיית לאופולד פון רנקה באוניברסיטת ברלין. הוא שב לסרביה ומונה לפרופסור באוניברסיטת בלגרד. ב-1861 החל את הקריירה הדיפלומטית שלו עת נשלח לשליחות דיפלומטית בקונסטנטינופול בירת האימפריה העות'מאנית. בהמשך ניהל את המשא ומתן עם העות'מאנים על נסיגת חיל המצב העות'מאני משטחי סרביה. כישוריו ויכולותיו הדיפלומטיות הובילו להערכה רבה כלפיו בחוגי השלטון הסרבי, והוא הפך לאיש אמונם של ראשי בית אוברנוביץ', וזאת אף על פי שחלק מתפישותיו הפוליטיות היו דומות לאלו של מגיני החוקה.

ב-1872 מונה לשר החוץ של נסיכות סרביה ולאחר מספר חדשים לראש ממשלת הנסיכות. בשלהי 1873 התפטר מתפקידו. באפריל 1876 מונה שוב לראש ממשלת הנסיכות. הוא הוביל את המהלכים הדיפלומטיים במהלך ולאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) ובסיכומי קונגרס ברלין זכתה סרביה להישגים טריטוריאליים מסוימים. במסגרת הקונגרס נדרשה סרביה על ידי אוטו פון ביסמרק לבטל את המגבלות ולהעניק שוויון זכויות ליהודי סרביה. ריסטיץ' הסכים לכאורה, וציין כי האישור מותנה באישור הפרלמנט הסרבי. בפועל, הנושא הועבר לדיון בפרלמנט שהתארך במכוון ללא הכרעת הנושא, עד שלבסוף ב-1888 אושרה חוקה ובה שוויון זכויות ליהודים.[1]

לאחר תבוסת הסרבים במלחמת בולגריה–סרביה (1885) הלך והתערער מעמדו הציבורי של המלך מילאן הראשון, וב-6 במרץ 1889 הוא ויתר על המלוכה. בשל גילו הצעיר של יורש העצר אלכסנדר הראשון מונתה מועצת עוצרים בראשות אימו של אלכסנדר, נטליה אוברנוביץ', ראש הממשלה קוסטה פרוטיץ', שר החוץ יובאן ריסטיץ', והגנרל יובאן בלימרקוביץ'. באפריל 1893 עלה בידי אלכסנדר הראשון להדיח את מועצת העוצרים ולאחוז בשלטון. ריסטיץ' פרש מהחיים הפוליטיים.

הוא הלך לעולמו בבלגרד ב-1899, והוא בן 68.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יובאן ריסטיץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמוד 153-97.