יוהאן דויד אקרבאלד
יוהאן דויד אקרבאלד (בשוודית: Johan David Åkerblad; 6 במאי 1763, סטוקהולם - 7 בפברואר 1819, רומא) היה דיפלומט שוודי, פלאוגרף ואוריינטליסט.
| לידה |
6 במאי 1763 סטוקהולם, שוודיה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בפברואר 1819 (בגיל 55) רומא, מדינת האפיפיור |
| ענף מדעי |
מזרחנות, פלאוגרפיה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אופסלה |
| מוסדות |
אוניברסיטת גטינגן |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאקרבלד החל ללמוד ב-1778 באוניברסיטת אופסלה לימודים קלאסיים ושפות מזרחיות וסיים ב-1782. בזכות שליטתו בשפות הוא נשלח כשגריר לקונסטנטינופול ב-1783. לאחר מילוי משימתו הוא טייל בין 1784 ל-1789 באסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, מצרים וצפון אפריקה. רשימותיו ממסעותיו אלו מוחזקות בספריית הוותיקן ברומא. עם שובו לשוודיה בסיום מסעותיו ב-1789, מונה למזכיר במשרד החוץ ולמתרגם מטורקית. ב-1791 נשלח שוב לטורקיה, שם חזר למסעות מחקר, ובאחד מהם לטרויה איבחן את הטיפוגרפיה בכתביו של הומרוס.
ב-1800 ביצע מחקרים בגטינגן, וב-1802 נשלח כציר לפריז, אך עוד באותה השנה נשלח להאג כממונה על היחסים ושוב הוחזר לפריז. לאחר זמן לא רב, עזב את השירות הדיפלומטי והתיישב למספר שנים ברומא, שם, בעזרת תרומות מנדבנים בריטיים המשיך במחקריו הבלשניים, ובייחוד בשפות מצריות ובהם קופטית. הוא אסף חומר רב לכתיבת מילון קופטי, וכל מסמכיו נמצאים בעזבונו בספרייה הלאומית השוודית בסטוקהולם.
אקרבאלד היה בין הראשונים שקידמו את פיענוח אבן רוזטה שהתגלתה ב-1799. האבן התגלתה על ידי צבאו של נפוליאון במסעותיו למצרים, אך הוחרמה על ידי הצבא הבריטי זמן קצר לאחר מכן ונשלחה ללונדון. העתקים ליתוגרפיים של האבן שהוכנו עוד בקהיר, הגיעו לידיו של סילבסטרה דה סאקי, מורו של אקרבאלד, וב-1802 החל אקרבאלד לחקור אותם. הוא התמקד תחילה בכתב הדמוטי ותוך כדי הערכתו כי זה הוא כתב אלפביתי, הצליח לזהות את כל שמות המקומות תוך חודשיים בלבד. הוא השתמש בידיעותיו בקופטית והצליח לקרוא מילים נוספות כמו "יווני", "מקדש" ו"מצרי" תוך כדי זיהוי 29 סימנים (בדיעבד רק 15 מהם באופן מדויק). שיטת המחקר ההשוואתי שלו בין הכתב הדמוטי לקופטי היוותה את המפתח בעזרתה פענח, מאוחר יותר, ז'אן-פרנסואה שמפוליון את כתב החרטומים.
אקרבאלד גם זיהה נכונה את הכתב על אריה פיראוס אשר מוצב בארסנאלה ככתב רוני.[1]
מכתביו
עריכהכל כתביו, שפורסמו מחוץ לשוודיה, נכתבו בצורת חליפות מכתבים.
- Lettre à M. Silv. de Sacy sur l'écriture cursive Copte (1801)
- Inscriptionis phoenicieæ Oxoniensis nova interpretatio (1802)
- Lettre sur l'inscription égyptienne de Rosette, adressée au citoyen Silvestre de Sacy (1802)
- Notice sur deux inscriptions en caractères runiques, trouvées à Venise et sur les Varanges, avec les remarques de M. d'Ansse de Villoison (1804)
- Inscrizione greca sopra una lamina di piombo, trovata in un sepolcro nelle vicinanze d'Atene (1813)
- Lettre sur une inscription phénicienne, trouvée à Athenes (1804)
- Lettre à M:r le cheval. Italinsky sur une inscription phénicienne (1817)
לקריאה נוספת
עריכה- Fredrik Thomasson, "A dangerous man of the Enlightenment." J.D. Åkerblad and Egyptology and Orientalism in times of revolutions. Florens 2009.
- Fredrik Thomasson, The Life of J. D. Åkerblad. Egyptian dispherment and orientalism in revolutionary times. Leiden 2011.
