יוון תחת שלטון רומא
יוון תחת שלטון רומא היא התקופה בהיסטוריה של יוון שהחלה אחרי ניצחון הרומאים על תושבי קורינתוס בקרב קורינתוס ב-146 לפנה"ס, והסתיימה בהקמתה מחדש של העיר ביזנטיון, הפיכתה לבירת האימפריה הרומית ושינוי שמה לקונסטנטינופול ב-330 לספירה.
חצי-האי היווני סופח בין 148-146 לפנה"ס וחולק לשלוש פרובינקיות: אכאיה, מוקדון ואפירוס, האיים האגאיים צורפו לפרובינקיות השונות ב-133 לפנה"ס. אתונה וערים יווניות אחרות מרדו ברומאים בשנת 88 לפנה"ס בהשפעתו של מיתרידטס השישי, מלך פונטוס, ויוון נהרסה על ידי המצביא הרומאי לוקיוס קורנליוס סולה. מלחמות אזרחים רומאיות הובילו גם הן להרס נוסף ביוון.
יוון הייתה פרובינקיית המפתח המזרחית של האימפריה, והתרבות הרומאית הושפעה מהתרבות היוונית. השפה היוונית הייתה ללינגואה פרנקה באיטליה ובמזרח האימפריה, והרבה משכילים יווניים כמו קלאודיוס גלנוס עבדו ברומא. מספר שליטים בנו מבנים חדשים בערים יווניות, כגון האגורה. אחד האגורות המרשימות ביותר שנבנו היא האגורה של אתונה. חיי היום-יום ביוון המשיכו להתקיים בצורה דומה לזו שלפני הכיבוש הרומי. השינוי המהותי הגיע עם התפשטות הנצרות.
במהלך שלטונו של דיוקלטיאנוס בסוף המאה השלישית, מחוז מואסיה הפך לדיוקסיה, ונשלט על ידי הקיסר גלריוס. תחת שלטון קונסטנטינוס, אזור הֶלַאס היה חלק ממחוזות תראקיה ומקדוניה. הקיסר תאודוסיוס הראשון חילק את מחוז מקדוניה לכרתים, אכאיה, תסליה, אפירוס וטוס, אפירוס נובה ומקדוניה. האיים האגאיים היו למחוז אינסולאה.
בזמן שלטונו של תאודוסיוס עמדה יוון עצמה בפני פלישות של השבטים הרולים, טרבינגים, הגותים והונדלים. פלביוס סטיליקו, פינה את תושבי תסאליה כשהויזיגותים פלשו ליוון בסוף המאה ה-4. ראש הלשכה של ארקדיוס, יוטרופיוס, נתן לאלאריק הראשון מלך הוויזיגותים לפלוש ליוון, והוא בזז את אתונה, קורינתוס והפלופונסוס. סטיליקו הצליח לגרש אותו בערך ב-397, ואלאריק היה למגיסטר מיליטום בפרובינקיה איליריקום. בסופו של עניין, הגותים ומלכם היגרו לאיטליה, בזזו את רומא ב-410 ובנו את הממלכה הוויזיגותית בחצי האי האיברי ובדרום צרפת, שהתקיימה עד פלישת הערבים ב-711.
אף על פי שיוון נשארה חלק מהאימפריה הרומית המזרחית, האזור עצמו לא התאושש לגמרי מהשלטון הרומאי עד 500 שנים לאחר מכן. יוון נעשתה ענייה ולא מאוכלסת מספיק, הרבה חפצי אומנות הועברו מיוון לקונסטנטינופול, תשומת הלב של השליטים עברה לערים כמו קונסטנטינופול ואנטוליה, והשאירה את אתונה, ספרטה וערים נוספות עניות ועלובות. עם זאת, נשארה יוון אחד ממרכזי הנצרות החזקים בתקופות הרומית והביזנטית. גישה זו, המתארת שקיעה כלכלית ודמגורפית, אינה מקובלת במחקר של המאה ה-21.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- Richard Alston, Onno M. van Nijf and Christina G. Williamson, Cults, Creeds and Identities in the Greek City after the Classical Age, Peeters Leuven - Paris - Walpole, 2013, באתר Academia.edu