הרפובליקה האוסטרית הראשונה

הרפובליקה האוסטרית הראשונה היא התקופה שבה הייתה אוסטריה רפובליקה דמוקרטית, והתקיימה לאחר נפילתה של האימפריה האוסטרו-הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה ועד מלחמת האזרחים האוסטרית, עת הפכה למדינה פשיסטית. עם האנשלוס חדלה להתקיים כמדינה עצמאית.

הרפובליקה האוסטרית הראשונה
Republik Österreich

דגל סמל
המנון לאומי	מ-1929: Sei gesegnet ohne Ende (תבורכי עד אינסוף)
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש המדינה	נשיא אוסטריה
נשיא אוסטריה	קרל זייץ מיכאל הייניש וילהלם מיקלס
ראש הרשות המבצעת	קנצלר אוסטריה
קנצלר אוסטריה	קרל רנר (ראשון) אנגלברט דולפוס (אחרון)
שפה נפוצה	גרמנית
עיר בירה	וינה
רשות מחוקקת	רייכסראט (אוסטריה)
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה	חוזה סן-ז'רמן
תאריך	1919
פירוק	מלחמת האזרחים באוסטריה
תאריך	1934
ישות קודמת	אוסטריה הגרמנית
ישות יורשת	אוסטריה הפדרלית
כלכלה
מטבע	כתר אוסטרי (1919–1924) שילינג אוסטרי (1924–1934)

היסטוריה

תקופה זו אופיינה במאבקים עזים בין השמאל והימין, בהם התקוממות יולי 1927. בתקופה זו נחקקה חוקת אוסטריה (ב-1920), ושונתה ב-1929. לאחר האנשלוס הקיץ הקץ על הרפובליקה, או, לפי אמות-מידה אחרות, עם ייסוד הדיקטטורה האוסטרופשיסטית בעקבות פיזור הפרלמנט בידי הקנצלר אנגלברט דולפוס ופרוץ מלחמת האזרחים.

חוזה טריאנון (Trianon) שנחתם בין מדינות ההסכמה המנצחות והמדינות הנלוות אליהן לבין הונגריה, היה אחד ההסדרים מרחיקי הלכת לפירוקה של קיסרות הבסבורג, שעליהם הוחלט בשיחות השלום בפריז בגין תבוסתה לצד הקיסרות הגרמנית. הוא בא בעקבות חוזה סאן-ז'רמן (Saint-Germain-en-Laye), אשר תחם את גבולותיה של הרפובליקה האוסטרית החדשה כך שתכלול את רוב החבלים דוברי הגרמנית של ציסלייתנייה (Cisleithania) – החלק האוסטרי של אוסטרו־הונגריה למעט חבל הסודטים ודרום טירול (10 בספטמבר 1919). על־פי המעצמות המנצחות, הסיבה העיקרית לפרוץ המלחמה הגדולה הייתה המיליטריזם הגרמני, ולכן מנסחי ההסדר בגמר המלחמה ביקשו ליצור מאזן כוחות חדש במרכז אירופה, כזה שימנע מגרמניה לשוב ולהפוך למעצמה. עקב כך נמנעה מאוסטריה האפשרות להתאחד עם הרפובליקה הגרמנית החדשה ובאופן סמלי אף נאסר עליה להיקרא בשם שבחרה לעצמה – "אוסטריה הגרמנית".

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אוסטריה ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.