יוחנן פרלוב
רבי יוחנן פרלוב (ז' באב תר"ס, אוגוסט 1900 – כ"א בכסלו תשט"ז, דצמבר 1955) היה האדמו"ר המרכזי של חסידות קרלין לאחר השואה, בנו הצעיר של רבי ישראל מסטולין.
.jpg)
ביוגרפיה
עריכהנולד בסטולין בז' באב תר"ס לרבי ישראל מסטולין, נישא בכ' בכסלו ה'תרפ"ב למרגלית בתו של רבי שמעון שלמה מאליק. לאחר נישואיו התגורר בלוצק והנהיג את חסידי קרלין באזור וואהלין. עם התקרבות הגרמנים ללוצק ברח עם אשתו ושתי בנותיו לברית המועצות. במהלך הבריחה, בשהותם בפרונזה, נפטרו אשתו ואחת מבנותיו. לאחר המלחמה שבה נספו ארבעה מאחיו ופטירתו של האח הנוסף, רבי יעקב חיים פרלוב, ללא בנים, הפך רבי יוחנן לאדמו"ר המרכזי של חסידות קרלין סטולין. בכ"ג באייר תש"ו (1946) עלה רבי יוחנן לארץ ישראל והתקבל בהתלהבות על ידי חסידי קרלין סטולין שגרו בארץ ישראל. כעבור שנתיים עבר לארצות הברית.
רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים בארצות הברית ובארץ ישראל. הוא פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת ללא פילוגים. הוא איחד בין ישיבת "בית אהרן" לישיבת "פאר ישראל" וקראה בשם "בית אהרן וישראל" ואיחד את שלושת בתי הכנסת שהיו בתל אביב, לבית כנסת אחד ברחוב בר כוכבא. בהיותו בארץ ישראל התגורר בחיפה.
מנגד, ביסס את הצעירים לחברה בפני עצמה והורה להם להתפלל בנפרד משאר החסידים. קבוצה זו הייתה הגרעין של החסידות לאחר פטירת רבי יוחנן.
בשנת תשי"ד (1954) ביקר רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר ראש השנה תשט"ו[1], אז שב לארצות הברית ונפטר שם בכ"א בכסלו תשט"ז (1955). לאחר פטירתו התעורר ויכוח בין החסידים היכן לקוברו, ולבסוף הוחלט לקוברו בארצות הברית על פי גורל. אולם חסידי קרלין שבארץ ישראל לא הסכימו עם ההחלטה וכעבור שנה הועלתה גופתו והובאה לקבורה בבית הקברות בטבריה, צמוד לקברו של רבי מנחם מנדל מויטבסק.
בתו פייגא (נפטרה ט' בכסלו תש"ע) נישאה לעזרא שוחט ולהם נולדו שני בנים ובת: רבי ברוך מאיר יעקב שוחט האדמו"ר מקרלין-סטולין שממשיך דרכו וממלא מקומו של זקנו בהנהגת החסידות, ורבי יוחנן שוחט האדמו"ר מלוצק. בתם רבקה נשואה לרב יעקב ברוך לעדרייך, רבם של חסידי קרלין בארצות הברית.
לקריאה נוספת
עריכה- בנימין בראון, כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2018.