יולו לוין
יולו לוין (בגרמנית: Julo Levin; 5 בספטמבר 1901 – 1943) היה צייר אקספרסיוניזם יהודי-גרמני, נרצח באושוויץ.
 | |
| לידה |
5 בספטמבר 1901 שצ'צ'ין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| נרצח |
17 במאי 1943 (בגיל 41) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
| זרם באמנות |
אקספרסיוניזם |
  | |
ביוגרפיה ויצירה עריכה
יולו לוין, ילדם השלישי והצעיר של אמה וליאו לוין, גדל בשצ'צ'ין.[1] יולו התעניין באמנות מגיל צעיר. בשנת 1926 סיים את לימודיו בבית הספר לאמנות ומשנת 1931 קיבל עבודה בדיסלדורף.
הוא למד באסן אצל יאן פריקר, בעקבותיו הלך ללמוד אמנות במינכן בשנת 1921, ובמרץ 1923 נכנס לאקדמיה לאמנות בדיסלדורף. היינריך קמפנדונק והיינריך נאון, היו המורים שלו. עם סיום לימודיו בשנת 1926 קיבל לוין את ההזמנה הגדולה הראשונה שלו, ציור קיר עבור ה-GeSoLei. עם השכר הוא הצליח להרשות לעצמו שהייה של מספר שבועות בפריז. נסיעה נוספת לצרפת לקחה אותו למרסיי במשך שישה חודשים בקיץ 1931, שם יצר מספר רב של ציורים בצבעי מים חזקים וצבעוניים, ציורי שמן ורישומים.
בין השנים 1925–1932 הוא היה חבר ב"יונג ריינלנד", עם פעילות תוססת בתערוכות בדיסלדורף, ואחריה תערוכות בברלין ובנירנברג.
בין השנים 1930–1939, במרכז העיר דיסלדורף, הוא חלק מקום עם הצייר קרל שוסיג (עד 1934) ואמנים אחרים.[2] בשנת 1930 ייסד שווסיג את סניף דיסלדורף של האסו (ASO האגודה למהפכה באמנות חזותית) יחד עם לוין ועמיתיו הציירים פטר לודוויגס, הנס קרליק, קרל לאוטרבך והבמאי והשחקן ולפגנג לאנגוף. לוין השתייך גם לקבוצת האמנים דאס נוי פומרן, שהתקיימה בין השנים 1930–1933.
עם עליית הנאצים לשלטון, ב-1933 ולאחר איסור על ציור עבד האמן כמורה לציור בבתי ספר יהודיים בדיסלדורף ובברלין. מדי שנה ביקר את עיר מולדתו שצ'צ'ין במשך כמה שבועות. מנותק מהדרישות המקצועיות, התמסר באופן אמנותי להמולה בנמל הים הגדול. העדפתו של לוין לסצינות נמל הגיעה לשיאה בתמונות המשקפות טיול בדרום צרפת (1931).
ביוני 1933 נעצר לוין מסיבות פוליטיות, בהתבסס על קרבתו ואהדתו לחברי האופוזיציה השמאלנית הפוליטית, ובגלל מוצאו היהודי, נשללו ממנו חברות באגודות התרבות של הרייך ובכך המשך פעילותו המקצועית.
יולו לוין עבד כמורה לאמנות בבית הספר היסודי היהודי בדיסלדורף, שנוסד בשנת 1935, בקאסרנשטראסה[3] ואסף את הציורים החשובים של תלמידיו היהודים.[4] אוסף זה הוסתר על ידי מיקה מונייאו, אשתו של הצייר פרנץ מונייאו (1903–1945; שנרצח במחנה הריכוז בוכנוולד) בתקופת הנאצים וכך נשמרו לעתיד.
ציורי ילדים יהודיים אלה הוצגו ברחבי העולם תחת הכותרת "גורשו, נרצחו". האוסף נמצא ב-Stadtmuseum Düsseldorf.
לוין נסע לברלין בשנת 1939, שם העביר גם שיעורי רישום. משנת 1942 ואילך עבד לוין כעובד לא מיומן עבור הקהילה היהודית בברלין, אותה הקים הגסטפו.[5] כשעבד בברלין, ראה את רכבות המשא הנושאות יהודים הולכות ברציפות מזרחה. הוא היה אחראי על ניקיון קרונות המטען שחזרו מהגירושים למחנות ההשמדה.[1]
ב-17 במאי 1943 לוין גורש לאושוויץ ונרצח. ישנם שתי רשומות על שמו במאגר שמות קורבנות השואה בעמוד הזיכרון של יד ושם,[6] קורות חיים ודיווח אודותיו ניתן למצוא בארכיון הפדרלי בקובלנץ.
מורשתו עריכה
מרכז "יולו-לוין-עופר" בפרבר של דיסלדורף מנציח את האמן מאז 2003, שם הוקם מרכז זיכרון ומידע ב-27 בנובמבר 2014, שיזמה קרן מונייאו / לוין, דיסלדורף. באנדרטת דיסלדורף, קיים "חדר יולו לוין" שהוא אולם קטן לאירועים או פרויקטים חינוכיים ופסל חזה הוא תזכורת לאמן. בשנת 1962 הוקמה בחלק הדרומי של בית העלמין גולצהיים אבן זיכרון לציירים יולו לוין, קרל שוסיג, פרנץ מונייאו ופיטר לודוויגס.
ב-25 ביוני 2015, הניח גונטר דמניג אבן לזכרו בעיר מולדתו שצ'צ'ין בפולין.
ב-1 ביוני 2017 הונחה אבן זיכרון מול מקום מגוריו לשעבר בברלין-מיטה.
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Julius (Julo) Levin, encyclopedia.ushmm.org (באנגלית)
- ^ Digitale Sammlungen / 1934 [1034 / Suche Julo Levin [1034-1133]], digital.ub.uni-duesseldorf.de
- ^ Jüdische Volksschule Düsseldorf, www.lebensgeschichten.net
- ^ Andreas Rehnolt, Bilder vom Abschied – Stadtmuseum zeigt Zeichnungen von jüdischen Kindern aus den Jahren 1936 bis 1938, Jüdische Allgemeine, 21 בפברואר 2012 (בגרמנית)
- ^ Das Team Des Stadtmuseums Landeshauptstadt Düsseldorf, Der Blog – Stadtmuseum Landeshauptstadt Düsseldorf: Zeichnungen von Kindern und Künstlern: Paare, Der Blog – Stadtmuseum Landeshauptstadt Düsseldorf, 13 בפברואר 2012
- ^ Levin, Julius (ID:3923626), db.yadvashem.org