יומון העם

יומון העםסינית: 人民日报; בפין-יין: Rénmín Rìbào, "יֶנְמִין יִיבַּאוֹ") הוא עיתון יומי סיני, היוצא לאור על ידי המפלגה הקומוניסטית של סין. לעיתון תפוצה שנעה בין שלושה לארבעה מיליון עותקים. העיתון מופיע גם במהדורות מקוונות בשפות אחדות. ככלל, העיתון מבטא את עמדות המפלגה הקומוניסטית הסינית ואת מדיניותה.

סמליל העיתון

העיתון הופיע לראשונה ב-15 ביוני 1948, לקראת סיום מלחמת האזרחים בסין, והמערכת שכנה בעיר פינגשאן במחוז חביי. עם השלמת השתלטות הקומוניסטים על סין הועברה מערכת העיתון לבייג'ינג בחודש מרץ 1949. העיתון היה תחת שליטה הדוקה של בכירי המפלגה הקומוניסטי הסינית, ובעת שלטונו של מאו דזה-דונג נשלט ישירות על ידי מזכירו של מאו.

יומון העם בעת מהפכת התרבותעריכה

בעת מהפכת התרבות שימש יומון העם אחד המקורות הבודדים למידע על המתרחש בסין - הן כלפי העולם והן בתוך סין. בתקופה זו, נחשבו מאמרי המערכת של העיתון כעמדות הרשמיות של ההנהגה הסינית ושיקפו את האקלים האנטי-אינטלקטואלי של אותה תקופה. פעמים רבות שימש העיתון כמדד למעמדם הפוליטי של בכירים במפלגה, בהנהגה ובצבא - על פי מיקום הידיעות אודות האישים נמדד גם מעמדם.

העיתון כמבטא המשטרעריכה

מאמרי המערכת ביומון העם נחשבים על ידי מומחים לסין מחד ועל ידי תושבי סין מאידך כמבטאים של מדיניות הממשלה והמפלגה הקומוניסטית של סין. בעיתון קיימת אבחנה בין מאמרי המערכת, פרשנויות ודעות. למרות שכל החומרים הכלולים העיתון עוברים אישור של מוסדות המפלגה הקומוניסטית של סין, קים מדרג ברור בין החלקים שצוינו, ומאמרי המערכת נחשבים למבטאים המדויקים ומוסמכים יותר של מדיניות המפלגה והנהגת סין. מאמר דעה או פרשנות המופיע בעיתון, יכול לרמז לקוראים על מחלוקת או ויכוח בקרב ההנהגה, בעוד שמאמר מערכת מעיד על עמדה רשמית של המשטר. לאחר מותו של מאו זדונג חשפו מאמרי המערכת את פעילות כנופיית הארבעה והצביעו את הדרך למדיניות הפרגמטית של ממשיכי דרכו של מאו.

מודרניזציה של העיתוןעריכה

כיום העיתון אינו מהווה מקור בלעדי למידע על סין ועבור תושבי סין, כבעבר. עיתונים מתחרים מבית ומחוץ הביאו לשינויים רבים בעיתון, ואחד מהם הוא העלאת מהדורה מקוונת של העיתון (בשנת 1997). באתר האינטרנט של העיתון מופיעים גם פורומים, בהם יכולים הקוראים להגיב ולהתדיין על נושאים שונים. כמו כן כוללת גרסת האינטרנט של העיתון גם תרגומים לרוסית, צרפתית, אנגלית וערבית.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יומון העם בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Renmin Ribao Chinese newspaper, Encyclopedia Britannica (באנגלית)