יונה חיה בנדיקט
יונה חיה בנדיקט (תרס"א 1901 - י"ג בחשוון תשנ"ו נובמבר 1995) הייתה מהנשים הראשונות ביישוב העברי ששימשה כמורה למקרא.[דרוש מקור]
חייה עריכה
יונה חיה בנדיקט נולדה ברוסיה בעיר בילה צרקווה, אחות לשמחה נהיר. אביה, צבי נהיר-קופשטיק[1], שכיהן כרב העיר, התנגד לשלוח את ילדיו לבית ספר תיכון חילוני והעדיף להחזיק מורים פרטיים למדעים הדרושים. היא עלתה לארץ באמצע שנות העשרים. נרשמה לכיתה י"א בגימנסיה הרצליה. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בהצטיינות, למרות הלימודים הלא פורמליים עליהם התחנכה בחו"ל. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, והייתה בת המחזור הראשון של האוניברסיטה[2][3]. חרף הצטיינותה לא הצליחה להשיג עבודה בהוראת מקצועות היהדות, בהיותה אישה, אף שחיים נחמן ביאליק ופרופ' יוסף קלאוזנר התערבו למענה. על פי עצת אחד המפקחים היא לקחה על עצמה תפקיד של ממלאת מקום זמנית בבית הספר "הדרום" של תל אביב, מתוך מטרה שיכירו אותה ובהמשך ימצא תפקיד קבוע. ואמנם כשרונותיה כמורה באו לידי ביטוי, ובהמשך היא התקבלה כמורה בבית הספר התיכון עירוני א' בתל אביב.
ב-1943 בנדיקט נישאה לרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט[4] ופעלה יחד איתו בקהילת אחוזה שבחיפה למעלה מ-45 שנה.
בנדיקט העבירה שעורים שבועיים בביתה לנשות הקהילה, ושיעורים בתלמוד לנוער. אחד מהאירועים המרכזיים של שעורים אלו היו הרצאותיה של בנדיקט בשבת הגדול ובשבת שובה בבית הכנסת אליהו הנביא שבאחוזה בהשתתפות מאות רבות מאנשי ונשות הקהילה ומהסביבה. נשים ישבו בעזרת גברים והגברים בעזרת נשים.
באחד הכנסים הראשונים לתורה שבע"פ שערך מוסד הרב קוק, בהשתתפות הרב והרבנית בנדיקט, הוזמן ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון להרצות. כאשר הפחית בן-גוריון במהלך הרצאתו בחשיבות מצוות המקווה בימים אלה, מחתה בנדיקט על דבריו. בתום המושב שיבח אותה הרב צבי יהודה קוק על מחאתה[5].
לקריאה נוספת עריכה
 |
ראו גם פורטל חיפה |
- יהודה עזריאלי, פיה פתחה בחכמה, לדמותה של הרבנית יונה בנדיקט ע"ה, אריאל מפעלי תורה יהדות וחברה בישראל, ירושלים תשנ"ח.
הערות שוליים עריכה
- ^ הרב צבי נהיר-קופשטיק, הצופה, 27.07.1960
- ^ עדה כהן, שבשבת, באתר www.jpress.nli.org.il, מתוך עיתון מעריב, 30/03/1990
- ^ מתן תעודות הגמר לגומרים הראשונים של האוניברסיטה העברית, עיתון הארץ, 26 בינואר 1932.
- ^ נרשמו לנישואים, באתר www.jpress.nli.org.il, מתוך עיתון הצופה, 05/04/1943
- ^ אליעזר מלמד, רבנות חיפאית בהדרת כבוד אירופאית - רביבים, באתר ערוץ 7, 03.06.2010