פתיחת התפריט הראשי

תולדותיועריכה

נולד בשנת תרל"ז לאביו הרבני התורני הר"ר צבי ז"ל (תלמיד הכתב סופר) בעיר גאיא (Kolta) שבסלובקיה. למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר" שהיה בנו של ה"כתב סופר" ונכדו של ה'חת"ם סופר'. שמע שיעורים גם מראב"ד העיר שכיהן בתפקיד בישיבה, הרב דוד ניימן-לאקנבך, והיה לתלמידו המובהק. נישא לבלומא בת הרבני התורני ר' מיכאל פישל ז"ל מפאקש. להם נולדו בן הר"ר צבי יהודא, ובת מרת אסתר שולמית. בשנת תרס"ז התמנה למגיד מישרים ומו"ץ בעיר גוטא. ובשנת תרע"ב התמנה לדיין באונגוואר. בשנת 1923 היה מהחותמים נגד אגודת ישראל[1]. לאחר מכן בשנת תרפ"ג עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר (חתנו של רבי קופל רייך).

בזמן מלחמת העולם השנייה ניצל באמצעות "רכבת קסטנר" והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן בלזן באוגוסט 1944 לשווייץ. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית. התיישב בהתחלה בישיבת נייטרא (של הרב מיכאל דב בר ויסמנדל) שם כיהן כר"מ, ולאחר מכן עבר לוויליאמסבורג שם נבחר (בהצבעת המתפללים) לכהן ברבנות קהילת עדת יראים-וינה. היה סגן נשיא ארגון התאחדות הרבנים.

חיבר ספר חדשים גם ישנים על כמה מסכתות הש"ס, חומש לימודי ה', מצוות השם על אמונה ושני ספרים על שבע מצוות בני נח. ולאחר פטירתו נדפס ממנו שו"ת מהר"י שטייף.

הרב משה פיינשטיין העריצו מאוד ואף אמר עליו שהוא "גדול הדור".

לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש"ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה