ר"מ

רב המלמד בישיבה

ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה. במקורה שימשה המילה כראשי תיבות של "ריש מתיבתא" (בארמית: ראש ישיבה). לעיתים נקרא הר"ם גם בתואר מגיד שיעור.

בישיבות השונותעריכה

תפקיד הר"מ בישיבות חרדיות בעיקר מסתכם בהוראת התלמוד. עם זאת, פעמים רבות בעיקר בישיבות לצעירים תפקידו של הר"מ רחב הרבה יותר, והוא משמש גם כיועץ רוחני וכאוזן קשבת לתלמידים, בדומה למשגיח, באופן כללי ישנה התנגדות בציבור החרדי להכשרת רמי"ם מבחינה פדגוגית[1].

בישיבות תיכוניות, הר"מים הם מלמדי התלמוד אך גם המחנכים בפועל, ואילו שאר המורים (גם למקצועות קודש אחרים) אינם נושאים תואר זה. בישיבות ההסדר ושאר הישיבות של הזרם הדתי לאומי אפשר למצוא גם ר"מים לתנ"ך ור"מים לאמונה ולמחשבת ישראל. בדרך כלל הרמי"ם בישיבות אלו בעלי השכלה פדגוגית[2]

ישנן ישיבות כמו ישיבה יוניברסיטי, אשר בהן חלק מהר"מים מקבלים תואר של "ראש ישיבה ב".

על בסיס התואר נוצר התואר חצר"מ (חצי ר"מ), לתיאור בעלי תפקידים דומים בישיבה הנמצאים במשרה חלקית או משמשים כעוזרים לר"מים[דרוש מקור]. לעיתים משתמשים בכינוי רמ"ש (ר"מ משני) כדי לתאר את אותם בעלי תפקידים[דרוש מקור].

לקריאה נוספתעריכה

  • מרדכי בר-לב, הישיבה התיכונית ושיטת תורה עם דרך ארץ, בתוך "תורה עם דרך ארץ" הו' אונ' בר-אילן תשמ"ז, עמודים 250-248.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "על עלבונה של תורה", מכתב הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, עליו חתומים עוד רבנים מהמגזר החרדי. בתוך קובץ "לחושבי שמו" - פ"ב.
  2. ^ ראו, יהושע יגל, ניב המדרשיה תשל"א עמודים קמא-קמו
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.