רבי יוסי בן דורמסקית
רבי יוסי בן דורמסקית[1], רבי יוסי בן דורמסקה[2] או רבי יוסי איש דורמסקית[3] היה תנא בדור השלישי לחכמי המשנה, תלמידו של רבי אליעזר בן הורקנוס ובר פלוגתא של רבי יהודה. המאמרים המיוחסים לרבי יוסי בתלמוד, עוסקים באגדה בלבד, והמאמר היחיד ההלכתי, העוסק בשאלה האם איסור ערלה חל גם בחו"ל, מובא על ידו, בשם רבי אליעזר הגדול, רבו[2].
תקופת הפעילות | הדור השלישי של תקופת התנאים |
---|---|
רבותיו | רבי אליעזר בן הורקנוס |
בני דורו | רבי יהודה |
דורמסקית
עריכההפרשנים והחוקרים נתנו דעתם על השם "דורמסקית". יש המפרשים (ספר יוחסין השלם), כי מדובר בשם מקום[4] מוצאו של רבי יוסי, שהעיד על עצמו שהוא מדמשק[5] ומשמעות דורמסקית = דמשק.[6] לפי הסבר זה מתקבל השם "יוסי איש דורמסקית". לדעת אחרים (סדר הדורות[7]), דורמסקית אינו שם מקום, אלא שמו של אביו של רבי יוסי. דעה נוספת היא דעת ר' בנימין זאב (וילהלם) בכר, כי דורמסקית היה שמה של אימו של רבי יוסי, וזו הייתה גיורת מדמשק[8].
מחלוקותיו עם רבי יהודה
עריכהרבי יוסי שהיה מן הדור השלישי, היה כבר זקן כאשר התפלמס עם רבי יהודה שהיה בן הדור הרביעי. את פער הגילאים ביניהם אנו יכולים לשמוע מסגנון דבריו של רבי יוסי, והסמכותיות שבהם.
ממאמריו
עריכה- ”מעשה ברבי יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אלעזר בלוד, אמר לו: מה חידוש היה בבית המדרש היום? - אמר ליה: נמנו וגמרו: עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית...”[9]
- ”תניא, רבי יוסי בן דורמסקית אומר: לויתן דג טהור הוא, שנאמר: גאוה אפיקי מגנים, תחתיו חדודי חרש; אפיקי מגנים - אלו קשקשים שבו, תחתיו חדודי חרש - אלו סנפירין שפורח בהן. ”[10]
הערות שוליים
עריכה- ^ כך מקובל ברוב מקורות חז"ל
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט, עמוד א'
- ^ אברהם זכותא, ספר יוחסין השלם, מהדורת צבי פיליפאווסקי, ירושלים, ה'תשכ"ג, מאמר ראשון, עמוד 69, באתר היברובוקס
- ^ על הפסוק בספר ישעיהו: ”הוֹי, עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם, וְצִיץ נֹבֵל, צְבִי תִפְאַרְתּוֹ--אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ גֵּיא-שְׁמָנִים, הֲלוּמֵי יָיִן” (ישעיהו כח א) אומר רש"י: ”שהיו משתכרין ביין טוב של מדינת פרוגיתא, כדאמר: מיא דדורמסקית וחמרא דפרוגיתא קפחו עשרת השבטים”. מכאן שפרוגיתא ודורמסקית הן מדינות. ייתכן כי היין הוא היין האיטלקי של נפת פרוג'ה, והמים הם מימי אמנה ופרפר נהרות דמשק
- ^ ספרי לספר דברים, עמ' קט"ו, באתר דעת
- ^ בכמה מקומות בתנ"ך מופיע שם העיר בצורה "דַּרְמֶשֶׂק" (למשל דברי הימים א', י"ח, ה'). ראו דב אשבל, "דמשק או דרמשק", בית מקרא יב [ג] (תמוז תשכ"ז), עמ' 107–111.
- ^ יחיאל היילפרין, סדר הדורות, מהדורת ורשה, 1982, עמוד 216, באתר היברובוקס
- ^ הרב ד"ר בנימין זאב בכר, אגדות התנאים, מהדורת ברלין, 1922, עמוד 113, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ג עמוד ב
- ^ תלמוד בבלי מסכת חולין דף סז עמוד ב