יוסף אריה זילברמן

אין תמונה חופשית

הרב יוסף אריה הכהן זילברמן[1] (ה'תקע"ד, 1814 בערך - ד' בתשרי ה'תרנ"א, 18 בספטמבר 1890) היה רב רומני, רבה הראשון של המושבה ראש פינה.

ביוגרפיהעריכה

נולד לרב שלמה מרדכי הכהן, כיהן כרבה של העיר מוינשט שברומניה[2]. בשנת ה'תרכ"ד (1864) בהיותו בגיל חמישים עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו והתיישב בצפת. לאחר זמן מה עברו בני המשפחה לחיפה, שבה הייתה קהילה יהודית בעיקר ספרדית בת כמה מאות נפשות שהתרכזה בתוככי חומות העיר העתיקה. הרב זילברמן ניסה להקים בחיפה או בסמוך לה התיישבות יהודית נוספת, והקים בית חרושת לייצור אלכוהול[3]. לאחר זמן שבו לצפת. הוא הדביק את בן אחותו דוד שוב ברעיון העלייה לארץ ישראל, ובעקבותיו עלה שוב ארצה בשליחות חבורתו "חבורה יישוב ארץ-ישראל על ידי עבודת אדמה" שרכשה מאוחר יותר את אדמות המושבה "גיא אוני".

לאחר יסוד "ראש פינה", נקרא הרב יוסף אריה הכהן לכהן כרבה של המושבה, ב-1886 התמנה כרב לא-תושב, במינוי רשמי של פקידות הברון רוטשילד, ובמרץ 1890 התמנה כרב קבוע[4] תפקיד בו נשא כחצי שנה נוספת עד פטירתו. לאחר פטירתו החליף אותו בתפקידו, בנו הרב טודרוס הכהן (טברי"א). בן אחר שלו, היה הרב לוי יצחק הכהן, שכיהן כרבה של בקאו שברומניה ורב ראשי של יהודי רומניה בניו יורק[5].

על מצבתו בחלקת ותיקים בבית העלמין של ראש פינה, נחקק: ”הגאון הגדול בתורה וביראה אוהב עמו וארצו... רב ומורה דרך לרעיון הציונות במוינשטי, צפת וראש פינה”.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ השם זילברמן, לפי רן אהרנסון, ‏פקידי הבארון רוטשילד (1882–1890) - האנשים שמאחורי מפעל ההתיישבות, קתדרה 74, טבת תשנ"ה, דצמבר 1994, עמ' 174, פריט מס. 118.
  2. ^ והוא מכונה לעיתים ר' יוסף ממוינשט על שם רבנותו זו. ראו: הצפירה מיום י"ט בניסן ה'תר"ן, עמ' 301.
  3. ^ עסקיו בצפת מתוארים על ידי שמעון ברמן, בספרו "מסעות שמעון", עמ' 93–94.
  4. ^ אהרנסון, קתדרה, 74, עמ' 174, פריט מס. 118 משאיר בספק את השאלה אם עקר לגור בראש פינה.
  5. ^ ראו: דוד תדהר (עורך), "נתן כץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2699.