פתיחת התפריט הראשי

יוסף בן-גוריון היה מראשי "ממשלת החירות" המתונה, שהנהיגה את היהודים בארץ ישראל בחלקו הראשון של המרד הגדול ברומאים.

לאחר פרוץ המרד הגדול ולאחר מפלתו הצבאית של קסטיוס גלוס, אשר ניסה לדכא את המרד, הוקמה בשנת 66 "ממשלת חירות" בירושלים. בין בעלי התפקידים בממשלה היה יוסף בן-גוריון, אשר יחד עם חנן בן חנן מונה למפקדה הצבאי של ירושלים, ופעל לחיזוק חומותיה.[1] הממשלה כללה את נציגי המעמדות העשירים, הצדוקים, הכוהנים, האצילים והעשירים, ונראה שיוסף בן-גוריון בא מתוכם, מאחר שיוסף בן מתתיהו מזכיר לפני כן את גוריון בן יוסף כאחד מ"האנשים נשואי הפנים בקרב העם".[2]

בחורף של שנת 67 נרצח חנן בן חנן על ידי האדומים שהזמין יוחנן מגוש חלב לסייע לו במלחמות הפנימיות שבין הקנאים שבראשותו, ובין ממשלת המתונים. במעשי רצח אלו, בהם נספו אלפי אנשים, ובהם ראשי "ממשלת החירות", חנן בן חנן ויהושע בן גמלא. לאחר עזיבת האדומים, המשיכו הקנאים במסע חיסול שכבת ההנהגה הלאומית (שנת 68). הם רצחו את נכבדי העיר וגם את גיבורי המלחמה, מתוך חשש שאלה יתעמתו איתם ויענישו אותם. בין הנרצחים היה גם גוריון, שיוסף בן מתתיהו אומר עליו שהיה "איש רם המעלה והיחש, חובב שלטון-עם ומלא רוח אהבת הדרור מכל יתר היהודים, כי ישרת לבו ויתר מעלות רוחו הכריעו אותו לטבח".[3]

לא נתברר הקשר בין "גוריון בן יוסף" ל"יוסף בן-גוריון", ואם מדובר באותו אדם.

במאה העשירית הופיע באיטליה ספר היסטוריה יהודית בשם "ספר יוסיפון", המבוסס על חיבורו של יוסף בן מתתיהו, ואשר מחברו כינה עצמו "יוסף בן-גוריון". ככל הנראה מדובר בשיבוש שמו של בן-מתתיהו בעקבות חלק מהתרגומים הלטיניים.

במאה העשרים החליט המנהיג הצעיר דאז דוד גרין לעברת את שמו, ובחר בשם "דוד בן-גוריון" על שם מנהיג זה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב, פרק כ, פסקה ג, סעיף 563.
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ג, פסקה ט, סעיף 159.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ו, פסקה א, סעיף 358.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.