יוסף ברבי
רבי יוסף ברבי (כונה מהרי"ב; א' בחשוון ה'תרי"ב, 27 באוקטובר 1851 – ז' בתשרי ה'תרע"ט, 13 בספטמבר 1918) היה מגדולי ראשי הישיבות באי ג'רבה ודיין ברובע הגדול ("חארה כבירה") בג'רבה, שימש גם בתפקיד ראב"ד ב"חארה כבירה" לזמן קצר.
 | |
| לידה |
27 באוקטובר 1851 א' בחשוון ה'תרי"ב ג'רבה, תוניסיה  |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 1918 (בגיל 66) ז' בתשרי ה'תרע"ט |
| מדינה |
הבייליק של תוניסיה, תוניסיה הצרפתית |
| תקופת הפעילות |
? – 13 בספטמבר 1918 |
| רבותיו | רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן |
| תלמידיו | רבי דוד הכהן יהונתן, רבי כלפון משה הכהן, רבי מרדכי אמייס הכהן, רבי יעקב חדאד. רבי ציון כהן יהונתן |
| בני דורו | רבי משה זקן מאזוז |
| חיבוריו |
ילדי יוסף ג' חלקים בן פורת יוסף ג' חלקים |
  | |
קורות חייו עריכה
ברבי נולד באי ג'רבה בא' חשוון התרי"ב (1851). למד בישיבתו של רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן בשיטת "העיון התוניסאי", שכלל עיון מדוקדק בדברי הגמרא, רש"י, תוספות, מהרש"א ומהרש"ל. שיטת לימוד זו הייתה נפוצה בעיקר בעיר הבירה תוניס ועדיין לא הייתה נפוצה בג'רבה. וממנו נפוצה שיטה זו לתלמידיו בכל רחבי דרום תוניסיה.
בשנת התרכ"ח (1868) התמנה רבי סאסי הכהן יהונתן לדיין באי ג'רבה והעביר את תפקיד ראש הישיבה לתלמידו רבי יוסף כשהוא בגיל 16 בלבד, רבי יוסף היה מפקח על התלמידים, אולם גם רבי סאסי היה מגיע לעיתים ללמדם, מלבד כהונתו כדיין.[1]
בשנת התרנ"ז (1897) התמנה לדיין ברובע הגדול לצידם של רבו סאסי מעתוק הכהן יהונתן, והראב"ד רבי רחמים חדאד. יחד איתו צורפו לבית הדין רבי יעקב הכהן גדישא ותלמידו רבי ציון כהן יהונתן.
בג' טבת התר"ע (1909) נפטר הראב"ד רבי יעקב הכהן גדישא ורבי יוסף ברבי מונה במקומו.[2] לאחר כשנה, פוטר ממשרה זו על ידי השלטונות לדרישת נשיא הקהילה, מכיוון שערך מגבית לטובת שד"ר מארץ ישראל בניגוד לרצונו של האחרון, בעקבות כך הופסקה התמיכה הכלכלית ברב על ידי הקהילה.
במקומו מונה רבי משה זקן מאזוז שכיהן אז כראב"ד הרובע הקטן ("חארה צגירא") וכרבה הראשי של ג'רבה מטעם "הביי" (מלך תוניסיה מטעם הטורקים).[3]
נפטר בז' תשרי התרע"ט (1918).[4]
פועלו כמנהיג וכראש ישיבה עריכה
כיהן כראש ישיבה תקופה ארוכה, ורוב רבני ג'רבה בדור שאחריו היו תלמידיו, בין תלמידו המפורסמים ניתן למנות את: רבי דוד הכהן יהונתן, רבי כלפון משה הכהן, רבי מרדכי אמייס הכהן, רבי יעקב חדאד. רבי ציון כהן יהונתן. רבי מכלוף עידאן, רבי אבא שאול חדאד, רבי יעקב כהן (אב"ד גפצא), רבי דוד דידו הכהן, רבי דוד עידאן, רבי ניסים עידאן ועוד מגדולי רבני ג'רבה ותוניס בדור שאחריו. תלמידו המובהק רבי כלפון משה הכהן כתב עליו בספרו בספרו: "אלמלא הוא, כמעט נשתכחה תורה מישראל".[5]
רבי יוסף ברבי לימד את שיטת העיון התוניסאי כפי שקיבלה מרבו, שיטה זו חותרת להבנת ולעיון בפשט הסוגיות, כפי המובן מהגמרא ומהראשונים, מבלי להסתמך על פלפולים.
חיבוריו עריכה
חיבורו ילדי יוסף נדפס ונלקט בחייו על ידי תלמידיו, והוא נקרא כך כיוון שלמחבר לא היו ילדים, חיבורו בן פורת יוסף יצא לאחר מותו.
חיים אישיים עריכה
מאשתו הראשונה לא נולדו לו ילדים, ולכן נשא במקביל אישה נוספת ולאחר מכן אף אישה שלישית, אך גם מהן לא הוליד ילדים.[8]
הערות שוליים עריכה
- ^ מלכי תרשיש חלק א', ערך רבי סאסי הכהן יהונתן
- ^ הרב מאיר מאזוז, בספרו "מגדולי ישראל" חלק ב' במאמר על רבי יוסף ברבי.
- ^ מלכי תרשיש חלק א', ערך רבי משה זקן מזוז
- ^ רבי יוסף ברבי, באתר www.mytzadik.com
- ^ חכם יוסף ברבי : החכם היומי, באתר www.hyomi.org.il
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: ילדי יוסף - חלק א -- ברבי, יוסף, 1851-1918, באתר hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: בן פורת יוסף - חלק ג -- ברבי, יוסף, 1851-1918, באתר hebrewbooks.org
- ^ מלכי תרשיש חלק א', ערך רבי יוסף ברבי