פתיחת התפריט הראשי

יוסף בַּרסקי (Барски;‏ 1876 - 5 ביוני 1943) היה מראשוני האדריכלים הציונים בארץ ישראל וממניחי היסודות של הסגנון הארץ ישראלי. ברסקי תיכנן, בין היתר, את בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב ואת בית חולים ביקור חולים ברחוב הנביאים שנחנך ב-1925 (נפתח ב-24).

יוסף ברסקי
אין תמונה חופשית
לידה 1876
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 ביוני 1943 (בגיל 67 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לאמנות באודסה על שם גרקוב
האקדמיה הקיסרית לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות הגימנסיה העברית "הרצליה", בית החולים ביקור חולים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

ברסקי נולד באודסה שם גם למד בבית הספר לאדריכלות. ב-1906 סיים את חוק לימודיו במחלקת האדריכלות באקדמיה הקיסרית לאמנויות (אנ') בסנקט פטרבורג, וב-1907 עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. בירושלים החל לבנות מספר בתים, בהם תחילת התכנון של בית חולים "ביקור חולים". התכנון הראשון של הבניין כלל אלמנטים אירופיים כדוגמת גג רעפים, אך ברסקי החליפו בכיפה מזרחית מרכזית. רעיון דומה תוכנן על ידי אלכסנדר ברוולד בטכניון בחיפה, שבבנייתו שימש ברסקי כעוזרו של ברוולד.

 
הגימנסיה העברית "הרצליה"
 
הקיוסק הראשון בתל אביב (כיום)

עם הקמת אחוזת בית הוזמן ברסקי יחד עם בוריס שץ לתכנן את בניין גימנסיה הרצליה. לא הייתה זאת עבודתו היחידה של ברסקי בשכונה הצעירה: הוא גם תכנן את מגדל המים החשוב ואת הקיוסק הראשון. הקיוסק בשדרות ירושלים, בין הרחובות הרצל ונחלת בנימין, היה מבנה קטן בצורת משושה בקוטר שני מטרים בלבד שתוכנן ב-1910, וגם הוא עוצב בצורה אקלקטית כשאר הבתים של אחוזת בית. על אף היות בית הספר מוסד חילוני עיצבו השניים חזית שהתבססה על אחד השחזורים של בית המקדש, תוך שילוב אלמנטים ששאבו את מקורם מהאדריכלות המוסלמית. במרכז הבניין תוכנן שער מונומנטלי שמשני צדדיו צריחים כעדות ליכין ובועז - עמודי הנחושת שהקים שלמה המלך בבית המקדש. בקצהו של כל צריח הציבו השניים ארבע קרניים סמל לקרנות המזבח ולאורך העמודים חלונות בצורת 'חור מפתח' מוסלמיים. באגפים הצדדיים היו מרפסות עמוקות עם קשתות מזרחיות מקומרות. בצידי המבנה בנו השניים צריחים משוננים עם חלונות כבבית החלל המרכזי. שץ וברסקי המשיכו לשתף פעולה גם אחרי סיום בניית הגימנסיה; כך למשל תכננו את מתחם בצלאל ליד מוזיאון רוקפלר, בניין מחלקות השטיחים, הציור והחיטוב (ב-1910), ביתן בצלאל ליד שער יפו ועוד. בבניינים שילב ברסקי מוטיבים עבריים אך הבניינים נשאו, עדיין, גוון אירופי.

סמוך ל-1910 עבר ברסקי לחיפה. שם עבד לצדו של ברוולד בבניית הטכניון (בעיקר בצדדים ההנדסיים שלו). כמו כן בנה בחיפה מספר בניינים כבית סמסונוב בשדרות בת גלים, בית עבד אל רחמן אל חאג' ובניין דירות ברחוב הנזירות 5 (כיום רחוב התשעים ושלוש - יחד עם המהנדס אהרון ינוביץ'). ברסקי גם הרחיב את תחומי פעולותיו מחוץ לחיפה כדוגמת מסגד ובית ספר בדמשק (בעת מלחמת העולם הראשונה). אחר כך פנה לתכנון בסגנון הבינלאומי[1].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ וליד כרכבי ועדי רויטנברג (מחלקת השימור בעיריית חיפה), מפגש חיפאי: שותפות אדריכלית ערבית-יהודית בתקופת המנדט הבריטי (פורסם לקראת תערוכה במוזיאון גיתאי לאדריכלות), עמ' 15.