יוסף חיים שרבני

רבי יוסף חיים שרבני (ה'תרס"זי"א בניסן ה'תשל"ט) היה ר"מ בישיבת פורת יוסף, ומקים ישיבת המקובלים אמת ושלום.

יוסף חיים שרבני
אין תמונה חופשית
לידה 1906
ה'תרס"ז
העיר העתיקה ירושלים
פטירה י"א בניסן ה'תשל"ט (בגיל 73 בערך)
ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים ספרדיים
תחומי עיסוק חושן משפט
תפקידים נוספים מייסד ישיבת המקובלים אמת ושלום
רבותיו הרב עזרא עטיה
בת זוג שולמית סול לבית טלבי
צאצאים רבי ראובן שרבני, רבקה ורדי, הרב אליהו אבא שאול, הרב בן ציון אטון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

רבי יוסף חיים נולד בשת ה'תרס"ז לרבי יהושע ולהדסה מסעודה בעיר העתיקה בירושלים. בצעירותו למד אצל אביו, ובהמשך למד בישיבת פורת יוסף אצל רבי עזרא עטיה.

בו' בניסן תרפ"ח נשא את שולמית סול לבית טלבי, הזוג התגורר בשכונת בית ישראל.

לאחר תקופה נקרא רבי יוסף ללמד בישיבת פורת יוסף וחזר להתגורר בעיר העתיקה.

עיקר עיסוקו היה בשולחן ערוך חושן משפט אותו למד בהנחיית רבי עזרא עטיה, שאף שימש מטעמו כבוחן ובודק בבתי דינים שתחת סמכותו.

מחמת עניותו ודחקותו[1] חפץ רבי יוסף חיים ללמוד ולעבוד במכון הארי פישל אך נענה בסירוב מחמת הביקוש הרב להתקבל לעבודה במכון, רבי שמשון מטפליק ידידו של רבי יוסף חיים ביקש מהמנהל הרב דב קוק לקבלו למכון והוא נתן את אישורו, בקשתו הייתה חריגה מחמת המבקשים הרבים שביקשו ללמוד שם.[2]

במכון הארי פישל, השתתף בין השאר בעריכת גיליונות הלכה פסוקה, בכתב ידו נשארו מערכות בחושן משפט שכתב לצורך לימודיו שם, וכן דרשות על התורה ולאירועים שונים.

רבי יוסף חיים למד בחברותא עם רבי יוסף כהן,[3] לימודם הרגיל היה לפחות שתים עשרה שעות ונמשך בדרך כלל כשמונה עשרה שעות ברצף ללא הפסקה.

בזקנותו חפץ ללמוד את תורת הקבלה אך לאחר שנתנסה בה נאמר לו שסגנון לימודו יקשה עליו להבינה. לצורך כך, ייסד את ישיבת המקובלים "אמת ושלום".

הרב שרבני נשא הספדים על רבני תקופתו עשרות מהם נדפסו בכתבי עת, בספר ישיבות בגדאד ובמקומות אחרים.

ילדיועריכה

  • קלרה, נישאה לרבי שבתי אטון
  • הדסה, נישאה לרבי בן-ציון אבא-שאול
  • רבי יצחק, שימש כראש כולל ישועות יעקב
  • רבי שמואל, שימש כראש כולל ישועות יעקב
  • רבי משה, ר"מ בקריית נוער
  • רבי ראובן ר"מ בישיבת יקירי ירושלים, חבר הנהלת "רשת החינוך התורנית" ועוד.[4]

מנכדיו: רבי יעקב שרבני ראש ישיבות אהל יוסף ואוצרות התורה, רבקה ורדי, רבי יהושע שרבני ר"מ בישיבת קול תורה, הרב אליהו אבא שאול ראש ישיבת אור לציון, הרב בן ציון אטון ראש ישיבת ראשית חכמה, ועוד.

מאחיו: רבי דוד שרבני רבה של קולומביה, רבי שלמה מלמד בישיבת פורת יוסף, ורבי שאול דיין בבית דין של הרב עזרא עטיה.

כתביועריכה

דברי תורתו נדפסו במספר מקומות, בספרי חתנו הרב בן-ציון אבא-שאול ובמספר מאספים תורניים.

לקריאה נוספתעריכה

  • שלום מאיר ולך, "השקדן של ירושלים", בתוך: רבנו האור לציון חלק א, ירושלים תשע"ב, עמודים 195–217.
  • "השקדן של ירושלים", יתד נאמן מוסף פסח 25.03.21 חלק א ע' 80.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רבנו האור לציון עמ' 200
  2. ^ רבנו האור לציון עמ' 200, רבי ראובן שרבני, ‏דרש בחכמה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
  3. ^ אביו של הרב דוד כהן ראש ישיבת חברון
  4. ^ ראו הערך "רבי ראובן שרבני", באתר המכלול