יוסף רוזנזפט
יוסף רוזנזפט (15 בינואר 1911 – 11 בספטמבר 1975) היה ניצול השואה ואחד מראשי קהילת העקורים היהודים (שארית הפליטה). הוא היה ממקימי ועד מרכזי ליהודים המשוחררים, שייצג את האינטרסים של פליטים במחנה העקורים ברגן-בלזן, ולאחר מכן את הפליטים במחנות העקורים בכל אזור הכיבוש הבריטי.
 | |
| לידה |
15 בינואר 1911 בנדין, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
11 בספטמבר 1975 (בגיל 64) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
ארצות הברית |
| בן או בת זוג |
הדסה רוזנזפט (18 באוגוסט 1946–?) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
רוזנזפט נולד לסוחר גרוטאות אמיד בבנדין שבפולין והיה בצעירותו פעיל בתנועת העבודה הציונית. הוא גורש לאושוויץ בשנת 1943 אך נמלט מהטרנספורט בקפיצה לנהר ויסלה. הוא נפצע מירי במהלך הבריחה אך חזר לבנדין, שם נלכד שוב, הולקה 250 מלקות ונכלא בכלוב עוף. רוזנזפט נשלח שוב לאושוויץ ושרד מחנה זה וכן מספר מחנות ריכוז נוספים. הוא נשלח בצעדת מוות והגיע לברגן-בלזן, שם שוחרר ב-15 באפריל 1945. כששוחרר שקל 38 ק"ג.
רוזנזפט נבחר על ידי הפליטים במחנה העקורים לוועד המרכזי של היהודים המשוחררים, וכיהן כיו"ר הוועד באזור הכיבוש הבריטי עד לפירוק הוועד בשנת 1950. בנוסף לקידום זכויותיהם והאינטרסים של הפליטים, היה רוזנזפט מתנגד פעיל להגבלת ההגירה היהודית לאזור המנדט הבריטי.[1] במחנה פגש ניצולה אחרת, הרופאה הדסה (עדה) בימקו, והשנים נישאו. בנם הוא מנחם ז' רוזנזפט (אנ').
לאחר שהותו במחנה העקורים, נכנס רוזנזפט לעסקי האמנות והנדל"ן והתגורר במונטרה שבשווייץ. בסוף שנות החמישים עבר לארצות הברית. הוא ייסד את הפדרציה העולמית של ניצולי ברגן-בלזן, היה נשיא הפדרציה והוביל משלחת של 200 ניצולי ברגן-בלזן לאזור המחנה-לשעבר בשנת 1970, לזכר יום השנה ה-25 לשחרורו. הוא היה ידוע כאיש הסברה עקבי בנושא זכר השואה, ואמר לעיתים קרובות כי "לעולם לא ישכח ולעולם לא יסלח".
רוזנזפט נפטר בלונדון במהלך נסיעת עסקים ונקבר בעיר ניו יורק. הוא השאיר אוסף אמנות גדול שנמכר כדי לכסות את חובותיו. המכירה נערכה על ידי סות'ביס בשנת 1976. רכושו נקנה על ידי מוזיאון טהראן לאמנות עכשווית, שם הוא מוחזק כיום. במכירה זו נקבע שיא של 1.4 מיליון דולר עבור יצירה מאת פול גוגן בשם טבע דומם עם חיתוך עץ יפני. כיום היצירה שווה כ-45 מיליון דולר.[2]
לקריאה נוספת עריכה
- אירווינג שפיגל: "יוזף רוזנזפט, המחנות הנאצים הוצאו", הספד בעיתון הניו יורק טיימס, 13 בספטמבר 1975
- אירווינג שפיגל: "הניצולים מתכננים ביקור במחנה המוות", ניו יורק טיימס, 22 בפברואר 1970
- ראלף בלומנטל: "אסיר בלזן רוצה לנהוג בכפייה", ניו יורק טיימס, 30 במאי 1974
- גרייס גלוק: "מכירת האמנות של הניצולים הנאצים לתשואה של מיליונים", ניו יורק טיימס, 17 במרץ 1976
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסף רוזנזפט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ על פעילותו של רוזנזפט במחנה העקורים ברגן-בלזן, באתר יד ושם
- ^ "Iran Has Been Hiding One of the World’s Great Collections of Modern Art". Bloomberg Businessweek. Retrieved December 13, 2015.