פתיחת התפריט הראשי

יוסף שילה (נולד ב-1 בפברואר 1949) הוא פרופסור מן המניין ומופקד על הקתדרה לחקר הגנטיקה של הסרטן על שם דייוויד ואינז מאיירס במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2005, חתן פרס א.מ.ת לחקר הסרטן לשנת 2005, זוכה פרס קלואז וחתן פרס ישראל בתחום מדעי החיים לשנת 2011.

יוסף שילה
Prof.Yossi.Shiloh.png
לידה 1 בפברואר 1949 (בן 70)
ענף מדעי ביוכימיה
מדינה ישראל
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל בתחום מדעי החיים לשנת 2011
תרומות עיקריות
חקר מחלה התורשתית חשוכת המרפא אטאקסיה-טלאנגייקטאסיה (ataxia-telangiectasia; A-T).
Yossef shila.jpg

ביוגרפיהעריכה

יוסף שילה נולד בחיפה וגדל בשכונת נווה שאנן, שהייתה אז שכונת פועלים. הוריו עלו לישראל בשנות ה-20 והיו אנשי תנועת העבודה. את שירותו הצבאי עשה ב"גלי צה"ל" ככתב ועורך תוכניות. למד לתואר ראשון בביולוגיה בטכניון, ואת תוארי המוסמך והדוקטור קיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. השתלם כעמית בתר-דוקטורי במחלקה לגנטיקה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון, ומאז 1985 הוא חבר סגל אוניברסיטת תל אביב. ב-1995 מונה לפרופסור מן המניין, וב-2001 הופקד על הקתדרה ע"ש מאיירס לחקר הגנטיקה של הסרטן. היה עמית מחקר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן (1992–1993) ועמית פוגארטי במכון הלאומי לחקר גנום האדם במכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית במרילנד (2005–2006). בשנת 2011 זכה שילה בפרס ישראל לחקר מדעי החיים.

יוסף שילה נשוי לפרופסור שושנה שילה מהחוג לפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, והם הורים לשני ילדים.

פרסים וחברויותעריכה

מחקריועריכה

יוסף שילה עוסק מאז עבודת הדוקטור שלו ועד היום במחלה התורשתית חשוכת המרפא תסמונת אטקסיה טלנגיאקטזיה (מכונה בקיצור A-T). המחלה הנדירה מופיעה באוכלוסיות שונות בעולם, ובישראל נמצאו חולים במחלה בעיקר בין יהודים יוצאי צפון אפריקה, ערבים, דרוזים ובדואים. המחלה מאופיינת על ידי ניוון עצבי, הגורם לנכות קשה, חסר חיסוני, נטיית-יתר לסרטן (בעיקר לויקמיות ולימפומות), אי-יציבות הגנום, המתבטאת בשברים בכרומוזומים, ורגישות קיצונית לקרינה מייננת, כגון קרינת X.

 
יוסף שילה

זיהוי הגן הפגוע במחלה A-Tעריכה

בשנים 1988–1995 התרכזה קבוצת המחקר של שילה באוניברסיטת תל אביב במשימה אחת – זיהוי הגן הפגוע בחולי A-T. זיהוי הגן בוצע בשיטת השיבוט האיתורי (positional cloning), שפותחה באותה עת וחייבה השקעת משאבים נרחבת ורכישת הטכנולוגיה לחקר הגנום, שעשתה אז את צעדיה הראשונים. מאמץ זה הניב פרי ב-1995, והגן הפגוע במחלה זוהה על ידי הקבוצה וכונה (ataxia-telangiectasia mutated) ‏ ATM. שיבושים (מוטציות) בגן זה גורמים למחלה A-T בכל אוכלוסיות האדם. זיהוי הגן אפשר לראשונה אבחנה טרום-לידתית מדויקת של המחלה ופתח פתח להבנת הבסיס המולקולרי שלה. [2]

הבנת תפקיד החלבון ATMעריכה

מאז גילוי הגן שוקדת הקבוצה על הבנת תפקידו של תוצר הגן – החלבון המקודד על ידו, המכונה אף הוא ATM. קבוצתו של שילה וקבוצות אחרות הבהירו, כי חלבון זה הוא המפעיל והבקר הראשי של תגובת התא לנזק ייחודי, הנגרם למולקולת ה-DNA על ידי קרינה מייננת וכימיקלים שונים – שבר בשני גדילי ה-DNA (שבר דו-גדילי). זהו נזק חמור וקטלני, שאם אינו נענה על ידי תגובה מתאימה של התא, עלול להביא למותו, או להפיכתו לתא סרטני. החלבון ATM מפעיל רשת תגובות מסועפת לנזק זה, המאפשרת את תיקונו והחזרת חיי התא למסלולם התקין בתוך מספר שעות. הוא עושה זאת על ידי גרימת שינוי כימי זעיר, המכונה זרחון, במספר רב של חלבונים בתא, המשמשים שחקני מפתח במגוון תהליכים. שינוי זה גורם לשינוי בתפקודם או ביציבותם של חלבונים אלה, ועל ידי כך – לשינוי בתהליכים המבוקרים על ידם. בדרך זו מצליח חלבון אחד – ATM להשפיע על מספר רב של תהליכים בתוך זמן קצר ביותר מעת גרימת השברים ב-DNA. היעדרו של חלבון זה בחולי A-T מונע מתאי גופם להגיב תגובה ראוייה לנזקים הנגרמים ל-DNA על ידי קרינה וכימיקלים שונים, וכן לנזקים הנגרמים על ידי תוצרי לוואי נורמליים של חילוף החומרים התאי. קבוצתו של שילה הראתה, כי זו אכן הסיבה לניוון העצבי החמור החל בחולים אלה.

הקבוצה ממשיכה לחקור את דרכי הפעלתו של החלבון ATM בעקבות גרימת נזקי DNA ואת התהליכים המבוקרים על ידו. במקביל, מנסה הקבוצה לפתח שיטות לזיהוי דרכי טיפול אפשריות בחולי A-T. [3]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרופ' יוסי שילה זכה בפרס קלואוז
  2. ^ Savitsky, K., Bar-Shira, A., Gilad, S., Rotman, G., Ziv, Y., Vanagaite, L., Tagle, D.A., Smith, S., Uziel, T., Sfez, S., Ashkenazi, M., Pecker, I., Frydman, M., Harnik, R., Patanjali, S.R., Simmons, A., Clines, G.A., Sartiel, A., Gatti, R.A., Chessa, L., Sanal, O., Lavin, M.F., Jaspers, N.G.J., Taylor, A.M.R., Arlett, C.F., Miki, T., Weissman, S., Lovett, M., Collins, F.S. and Shiloh, Y. (1995) A single ataxia telangiectasia gene with a product similar to PI-3 kinase. Science, 268:1749-1753.
    • Savitsky, K., Sfez, S., Tagle, D., Ziv, Y., Sartiel, A., Collins, F.S. Shiloh, Y., and Rotman, G. (1995) The complete sequence of the coding region of the ATM gene reveals similarity to cell cycle regulators in different species. Hum. Mol. Genet., 4:2025-2032.
  3. ^ Banin, S., Moyal. L., Shieh, S.-Y., Taya, Y., Anderson, C.W., Chessa, L., Smorodinsky, N.I., Prives, C., Reiss, Y., Shiloh, Y., and Ziv, Y. (1998) Enhanced phosphorylation of p53 by ATM in response to DNA damage. Science, 281:1674-1677.
    • Shiloh, Y. (2006) The ATM-mediated DNA damage response: taking shape. Trends Biochem. Sci., 31:402-410.
    • Biton, S., Barzilai, A., and Shiloh, Y. (2008) The neurological phenotype of ataxia-telangiectasia: solving a persistent puzzle. DNA Repair, 7:1028-1038.