פתיחת התפריט הראשי

יוסף (יוסקה) לוי (1926 - אוקטובר 1985) היה ראש העיר השני של אילת.

יוסף (יוסקה) לוי
יוסף לוי, 1964
יוסף לוי, 1964
לידה 1926
קהיר
פטירה אוקטובר 1985 (בגיל 59 בערך)
עיסוק מנהל סניף ארקיע באילת
ראש עיריית אילת
19591967
(כ־8 שנים)
לוחם במחתרת היהודית במצרים, דיפלומט, סמנכ"ל כימיקלים לישראל
יוסקה לוי בסככת עבודה עם בן-גוריון באילת, 1962
יוסקה לוי בפגישה עם דוד בן-גוריון

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

יוסף לוי נולד בקהיר בשנת 1926. בגיל 15 הצטרף לתנועת החלוץ. בשנת 1948 נעצר כשהוא מוביל נשק על אופניו, כחלק מתפקידו במחתרת היהודית בקהיר. הוא נשלח על ידי השלטונות למחנה מעצר בא-טור, ביחד עם יהודים ציוניים נוספים שהוגדרו מסוכנים ביותר.

לוי שוחרר בתחילת 1950, עלה ארצה, התמקם באילת, החל לעבוד בחברת ארקיע והיה למנהל סניף אילת. בשנת 1959 נבחר לראשות עיריית אילת. לוי פיתח את העיר פיתוח מואץ והתמקד בתחומי התעשייה והתיירות. בתקופת כהונתו הוקם נמל אילת, נבנתה המרינה (הלגונה), נסלל כביש הערבה, נוסד בית החולים יוספטל, ונחתם הסכם ערים תאומות עם העיר לוס אנג'לס. למעשה, העיר התהוותה בתקופת כהונתו, שארכה שמונה שנים. בשנת 1959, בתחילת הקדנציה שלו, גרו באילת כמה מאות תושבים ועתידה כעיר לא היה מובטח. בשנת 1967, בתום הקדנציה, גרו בה 10,000 תושבים.

בשנת 1967 עבר למקסיקו, שם שירת כנספח הכלכלי בשגרירות ישראל. כעבור שלוש שנים, ב-1970, חזר ארצה והשתלב במגזר העסקי. התפקיד הבולט ביותר בו שימש היה סמנכ"ל המנהל של כימיקלים לישראל. במסגרת תפקיד זה, הקים בסמוך לערד בית ספר מקצועי לנוער שנשר מהמסגרות הרגילות. בנוסף, תמך בפרויקטים חינוכיים ואקדמיים הקשורים לנגב בעיקר. באוקטובר 1985 נהרג בתאונת דרכים בעת שהיה בנסיעת עבודה בצרפת[1]. על שמו קרוי רחוב בעיר אילת ובית הספר בערד, אותו הקים.

לקריאה נוספתעריכה

  • נפתלי ארבל וברוך מאירי, אילת: שורשים בחוף ים סוף, הוצאת מעריב, 1973.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה