איי.סי.אל גרופ
ICL (לשעבר: כימיקלים לישראל בע"מ, ובקיצור: כיל) היא חברה בת של החברה לישראל (הנשלטת על ידי עידן עופר) וחברת האם של חברות הכורות ומייצרות, מתוקף חוק זיכיון ים המלח התשכ"א-1961, אשלג ודשנים אחרים,[2]פוספט, מגנזיום, ברום ותרכובותיו - במסגרת החברות הבנות מפעלי ים המלח, תרכובות ברום, רותם אמפרט נגב, פריקלאס ים המלח, דח"כ (דשנים וחומרים כימיים), תמי (תעשיות מחצבי ישראל - המופ המרכזי של כיל) וחברות מחוץ לישראל. החברה ציבורית ונסחרת בבורסה לניירות ערך בת"א תחת הסימן איי.סי.אל ובבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE) תחת הסימן ICL.
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | (הבורסה לניירות ערך בתל אביב) |
בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הבורסה לניירות ערך בניו יורק |
סימול | איסל |
מייסדים | מדינת ישראל, ג'רי סודרסקי |
תקופת הפעילות | 1968–הווה (כ־56 שנים) |
חברת אם | החברה לישראל |
חברות בנות | מפעלי ים המלח, תרכובות ברום, רותם אמפרט נגב, פריקלאס ים המלח, דשנים וחומרים כימיים, תמי (המו"פ המרכזי של כיל) |
מיקום המטה | תל אביב-יפו |
משרד ראשי | תל אביב |
בעלות |
החברה לישראל (45.73%), |
ענפי תעשייה | כימיקלים |
מוצרים עיקריים | אשלג, מגנזיום, כימיקלים ודשנים |
שווי שוק | 23.7 מיליארד ש"ח (9 בדצמבר 2024) |
הכנסות | 7.54 מיליארד דולר (2023)[1] |
רווח תפעולי | 1.14 מיליארד דולר (2023)[1] |
רווח | 687 מיליון דולר (2023)[1] |
הון עצמי | 6.04 מיליארד דולר (2023)[1] |
סך המאזן | 11.6 מיליארד דולר (2023)[1] |
יו"ר | יואב דופלט |
מנכ"ל | רביב צולר |
עובדים | 13,200 |
www.icl-group.co.il | |
היסטוריה
עריכהICL הוקמה כחברה ממשלתית ב-1968, ואיגדה את מפעלי ים המלח וכימיקלים ופוספטים, ומפעלי חיפה כימיקלים וערד כימיקלים שהיו אז בהקמה.[3]
הליך ההפרטה
עריכהבפברואר 1992 החל הליך ההפרטה של ICL, עם הנפקת 20% ממניותיה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. 24.9% נוספים מהמניות נמכרו בפברואר 1995 לחברה לישראל, שנשלטה אז על ידי שאול אייזנברג, וקיבלה מממשלת ישראל את מלוא סמכויות הניהול של ICL.[4]
בפברואר 1997 רכשה החברה לישראל, נתח נוסף - 17% ממניות הממשלה בחברה תמורת כ-200 מיליון דולר נוספים, ובסך הכול שילמה 930 מיליון דולר במצטבר.[5]
ב-1999 רכשו האחים עופר את השליטה בחברה לישראל וקיבלו כך את השליטה על ICL. בעל השליטה בחברה לישראל הוא עידן עופר. במבנה הבעלות הנוכחי, נכון לשנת 2024, החברה לישראל מחזיקה 43.98%, 21.48% מהמניות מוחזקות על ידי גופים מוסדיים, והיתרה, 34.54% מוחזקת על ידי הציבור.[6]
החל מספטמבר 2014, נסחרת חברת ICL גם בבורסה לניירות ערך בניו יורק.[7] תחת הסימן ICL.
נתונים
עריכהנכון לסוף שנת 2023 סך המכירות של חברת ICL עמדו על כ-7.5 מיליארד דולר ולחברה היה רווח תפעולי של כ-1.15 מיליארד דולר.[6]
סך התמלוגים ששילם תאגיד ICL בשנים 2005–2012 עמד על 379.9 מיליון דולר, כאשר היא הרוויחה באותה תקופה 6.6 מיליארד דולר.[8] על פי משרד האנרגיה והמים נתוני התמלוגים ששילמה ICL בגין הפקת הברום - כ–15.5 מיליון שקל ב–2012, מכרייה של 6,000 טון, כשהמחיר העולמי לטון פוספטים היה 185 דולר. על פי ICL, התקבולים ש-ICL מעבירה למדינת ישראל עומדים על 1.5 מיליארד שקל, כמיסים ישירים, תמלוגים ומס דיווידנד, שהם כ-41% מהרווחים של ICL בישראל.[8]
המקור העיקרי לחומרי הגלם בישראל הוא ים המלח (ICL מחזיקה בזיכיונות לכריית מינרלים באיכות גבוהה מים המלח), ומחצבי פוספטים בנגב, אולם לחברה מתקני כריית אשלג גם באנגליה וספרד ומתקני ייצור מהותיים גם בגרמניה, הולנד, ספרד, אנגליה, ארצות הברית, סין וצרפת. מתקני ייצור משניים נמצאים באוסטריה, בלגיה, טורקיה, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה. בנוסף מתוכננת הקמת מפעל בהודו.
חברות בת
עריכהICL מוצרים תעשייתיים
עריכהICL מוצרים תעשייתיים מייצרת כשליש מאספקת הברום האלמנטרי (Br2) בעולם. החברה מייצרת מלחים על בסיס ברום ועל בסיס מגנזיום ומספקת תרכובות ברום ובהם מעכבי בעירה, מוצרים לטיפול במים, מוצרים לניטרול פליטות כספית מתחנות כוח פחמיות ועוד. מעכבי הבעירה של החברה הם רכיב קבוע במוצרי האלקטרוניקה, הטלפוניה, הרכב, הריהוט והבידוד לשוק הבניה. החברה מייצאת את מוצריה לחברות שונות בעיקר באירופה, אמריקה ואסיה.
נכון לסוף שנת 2023 עמדו הכנסות מגזר המוצרים התעשייתיים על כ-1.25 מיליארד דולר, כאשר עיקר המכירות היו לאירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה.[6]
ICL דשנים
עריכהICL דשנים מפעילה מכרות תת-קרקעיים בספרד ואנגליה, מהם היא מפיקה אשלג וכן מפיקה אשלג מים המלח ופוספטים בנגב. החברה משווקת את האשלג כפי שהוא ובנוסף מעבדת אותו לייצור דשנים לחקלאות.
ב-2015 חתמה ICL על הסכם רכישה של חברת אלאנה פוטאש המחזיקה במכרה אשלג באתיופיה.[9]
ICL דשנים מייצרת, במפעליה בישראל, בטורקיה, גרמניה, הולנד, ספרד, הודו ובלגיה חומצה גופרתית, חומצה זרחתית חקלאית, פוספט, דשני פוספט, דשנים מורכבים ותוספי מזון המבוססים על פוספט לבעלי חיים. החברה מייצאת לאירופה, ברזיל, ארצות הברית, הודו וסין.
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה שנחשפו בשנת 2008, מפעלי קונצרן ICL - מפעלי ים המלח, רותם אמפרט ומפעל המגנזיום השייכים לכיל דשנים, אחראים ליותר ממחצית מהזיהום התעשייתי החלקיקי במדינה (57 אחוזים במצטבר).[10]
לחברה תוכנית לכריית פוספטים בשדה בריר הסמוך לערד. התוכנית נתקלה בהתנגדות מצד תושבי האזור והארגונים הירוקים. ביוני 2013 איים מנכ"ל ICL דשנים כי אם תסוכל היוזמה, תפסיק החברה את פעילותה בישראל.[11]
בדצמבר 2022 השיקה חברת ICL מוצר חדש בשם פרוטמאג (FruitMag), שמטרתו הארכת חיי המדף של פירות הדר ושימור שלהם לאחר הקטיף. לדבריה, מבוסס המוצר על מגנזיה שמופקת כחלק מתהליך ייצור האשלג ואמורה לספק פתרון טבעי, שאינו רעיל ולא מבוסס חומרי הדברה, זאת בניגוד למוצרים הקיימים בתעשיית פירות ההדר בעולם כיום.[12][13]
במאי 2023 פורסם שחברת איי.סי.אל תספק 300 אלף טון אשלג לחברת IPL, יבואנית האשלג הגדולה ביותר בהודו. היקף העסקה הוערך ב-126 מיליון דולר.[14]
בפברואר 2024 רכשה ICL את חברת NITRO 1000, חברה ברזילאית לחומרי דישון ביולוגיים, בסכום של 30 מיליון דולר.[15]
נכון לסוף שנת 2023 עמדו הכנסות מגזר הדשנים על כ־4.2 מיליארד דולר.[16]
ICL פתרונות פוספט לתעשיית המזון
עריכהICL פתרונות פוספט לתעשיית המזון מספקת פתרונות מרקם ויציבות ליישומי בשר מעובד, תחליפי בשר, עופות, פירות ים, מוצרי חלב, משקאות, ומוצרי מאפה.
בינואר 2023 חתמה חברת איי.סי.אל על הסכם עם ענקית המזון ג'נרל מילס להיות הספקית הבלעדית של החברה לפוספטים המשמשים להארכת חיי המדף של מוצרי מזון. שווי העסקה מוערך בכ-50 מיליון דולר בשנה.[17][18]
נכון לסוף שנת 2023 עמדו הכנסות מגזר פתרונות הפוספט על כ־2.5 מיליארד דולר.[16]
חדשנות
עריכהבשנת 2020 הקימה ICL את אגמטיקס (Agmatix), חברת סטארטאפ בתחום האגרוטק, המספקת תוכנה כשירות לאגרונומים ומגדלים שמבוססת על טכנולוגיה של בינה מלאכותית ומאפשרת לעשות שימוש בדאטה על מנת לטייב את שיטות העבודה החקלאיות, לשפר יבולים ולמנוע זיהום ביבולים וגידולים חקלאיים.[19]
ב- 2021 הקימה איי.סי.אל חממה טכנולוגית בשם ICL Planet אשר מתמקדת בהשקעה בחברות הזנק בתחומי האגרוטק והפודטק. סכום של עד מיליון דולר מושקע בחברות שנבחרות לקחת חלק בחממה. חברות ההזנק מקבלות גישה למשאבי חברת ICL ומבצעות את המחקר והפיתוח במעבדות החברה או חברות הבת. בנוסף, לחברות ההזנק יש את האפשרות לבצע פיילוט במסגרת פעילותה של ICL בישראל ובעולם.[20][21]
אנרגיה
עריכהבאוקטובר 2021 הכריזה החברה על התחלה תכנון פרויקט "סדום הירוקה" במסגרתו יוקם שדה סולארי שצפוי לייצר 1000 מגה-ואט, כמות שתספק אנרגיה לתחנת הכוח בסדום. ICL הכריזו כי מעודפי החשמל ייווצרו 30–40 אלף טון של מימן ירוק, ולדבריהם ייצור זה יאפס את פליטת גזי החממה מאתר הייצור שאחראי על כ-50% מטביעת הרגל הפחמנית של החברה בעולם.[22] הפרויקט מתוכנן על ידי חברת הייעוץ הגלובלית Advisian השייכת לקבוצת Worley.[23] על אף ההכרזות של ICL לתקשורת בדבר היותו של הפרויקט "ירוק", חוקר הסביבה יונתן אייקנבאום פרסם לתקשורת מאמר תגובה להכרזה, חלק על החישוב של ICL לגבי איסוף פליטת גזי החממה וסבר כי ההכרזה היא גרינווש.[24]
ביוני 2022 חברת ICL, יחד עם יבואנית הרכב קבוצת כלמוביל וחברת המחזור EMS, הכריזו על הקמתו של מפעל ייעודי למחזור סוללות יוני ליתיום של כלי רכב מכל הסוגים בישראל, בהשקעה של כ-100 מיליון שקלים.[25][26]
ביולי 2022 חברת ICL וחברת Aleees, יצרנית טייוואנית של חומרי קתודה, חתמו על הסכם שיתוף פעולה לקידום ייצור חומר קתודי לסוללות ליתיום בארצות הברית. על פי ההסכם, חברת Aleees תעניק ל-ICL רישיון לטכנולוגיה ותספק מידע טכני. החברות יפעלו להקמת תשתית ייצור ל-30 אלף טון במרכז הפיתוח בסנט לואיס.[27]
באפריל 2023 נחתמה עסקה בין חברת ICL לחברת דוראל אנרגיה על אספקת חשמל מאנרגיה סולארית בהיקף של 360 מיליון ש"ח לתקופה של 15 שנה.[28] במרץ 2024 דוראל ו-ICL חתמו על הסכם לפיו דוראל תקים פרויקטים לייצור אנרגיה סולארית בשטחם של אתרי ICL ברחבי הארץ.[29]
פגיעה בסביבה
עריכהבפברואר 2012 פרסם לראשונה המשרד להגנת הסביבה דירוג סביבתי של חברות התעשייה הנסחרות בבורסה ו-ICL הייתה במקום ה-8 מבין החברות המזהמות ביותר. על פי הדרוג שפורסם ביוני 2013, נמצאת ICL במקום ה-18.[30] על אף זאת, נמצאת ICL במקום השני בתוצאות המדד החיובי, המציג חברות הנוקטות צעדים לצמצום הפגיעה בסביבה.[31]
על פי המשרד להגנת הסביבה, הסתירה בהופעתה של ICL בשני המדדים המנוגדים מנומקת בכך ש-ICL אמנם מתייחסת ברצינות ומשקיעה רבות בשמירה על הסביבה, יותר ממה שהחוק מחייבה, אולם גודלה וריבוי מפעליה מוביל גם להשפעה גדולה יותר על הסביבה, על כן היא מדורגת ברמת סיכון סביבתי גבוה יחסית.[31] כך או אחרת, החברה היא בין החברות המזהמות ביותר בישראל, ואף קיבלה בשנת 2013 "כרטיס אדום"[32] של חברה מזהמת במיוחד מאת המשרד להגנת הסביבה.
ICL החלה בתהליך להפעלת מתקני ייצור אנרגיה בגז טבעי במקום במזוט. בשנת 2010 עברה תחנת הכוח במפעלי ים המלח לפעול בגז. טרם התחלת השימוש בגז טבעי נעשה שימוש בכ-250,000 טון מזוט בשנה. היעד הסופי הוא שימוש בכ-80,000 טון מזוט בשנה בלבד. המעבר לשימוש בגז טבעי מאפשר חיסכון בפליטת גזי החממה בהשוואה לשימוש במזוט וסולר.
משנת 2008 הופחתה כמות השפכים של ICL ב-18%. כמו כן, כחלק מתהליכי התייעלות שונים בחברה, ישנה הפחתה משנת 2008 של 75% בפליטות תחמוצות חנקן, הפחתה של 26% בפליטות חלקיקים וכן הפחתה של 38% בפליטות תחמוצות גופרית.[33] בתקופה זו השקעותיה של ICL הקשורות למיזמים סביבתיים הגיע ל-2 מיליארד ש"ח במהלך עשור.[34] חלק מהשקעותיה של ICL התמקדו בפעולות יח"צ שנועדו לקדם המודעות לעשייה הסביבתית של החברה. על כך ספגה החברה ביקורת שמדובר ב-Greenwash.[35]
ב-2014 שפכים בהיקף עשרות מיליוני מ"ק, שמקורם במפעלי החברה במישור רותם חלחלו במשך השנים אל מי התהום וגרמו נזק חמור לשמורת נחל בוקק.
ביוני 2021 נבקע צינור תמלחת במפעל פריקלס, ומאות קוב של תמיסת מי מלח זרמו לנחל עמיעז. התמלחת גרמה נזק רב לצומח, חלחלה למי התהום, וסיכנה בעלי חיים מקומיים.[36]
באוקטובר 2021 פורסם שהחברה נותנת תרומות לעיריות בדרום על מנת לקדם הקמת מפעל באזור ערד שעלול לסכן את בריאות התושבים, ושהחברה פעלה בשיטה דומה בעבר.[37] בינואר 2023 פורסם שאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מסתירה תרומות מהחברה ונטען שלחברה יש אינטרס ברור לתרום על מנת להשפיע על מחקרים הקשורים להשפעת פעילותה על הסביבה.[38]
במאי 2022 פורסם שכיל מנסה להתחמק מתשלום מיליארדים למדינה על ידי כך שבמקום שתבצע את פרויקט "קציר המלח" עליו התחייבה למדינה, היא תשתמש בשטח להקמת שדה סולארי שעלול לפגוע בסביבה.[39]
ביוני 2022 פורסם על המשך ניסיון החברה להקים מכרה הפוספטים בשטח המכונה שדה בריר ועזרת משרד הכלכלה לחברה בנושא, למרות התנגדות משרד הבריאות שטוען שהפרויקט "יגרום לעודף תמותה, עלייה בתחלואה בסרטן ומחלות נשימה בקרב תושבי ערד, ויצריך פינוי של אלפי בדואים מבתיהם".[40]
ביוני 2023 דווח כי מי תמלחת דלפו מחוץ למפעל לעבר מדבר יהודה.[41]
הזיהום בנחל אשלים
עריכהביוני 2017 בקע בקיר המפעל "כיל רותם" בנגב, הביא לדליפה של כ-100 אלף מ"ק מי גבס חומציים, אסון סביבתי שגרם לזיהום חמור של נחל אשלים לחסימה זמנית של כביש 90 ולמותם של בעלי חיים מקומיים, בכללם כשליש מהיעלים.[42][43] שלושה ימים אחרי הדליפה הודיע המשרד להגנת הסביבה שיפתח בחקירה פלילית של האירוע. במאי 2018 הגישה רשות הטבע והגנים בקשה לתביעה על סך 400 מיליון ש"ח כנגד המפעל. בדצמבר 2022 הודיע כיל רותם שחתם על הסכם פשרה עם רשות הטבע והגנים ושאר התובעים. במסגרת ההסכם ישלם כיל רותם פיצוי למימון הוצאות העבודות לניקוי הנחל מהזיהום, שארכו שלוש שנים, סכום של 115 מיליון ש"ח, הגבוה ביותר שניתן עד אז על תביעה בנושא איכות הסביבה.[44] במסגרת הפשרה, נמחקו התביעות נגד בכירי כיל.[45]
נכון למרץ 2023 המשרד להגנת הסביבה עדיין מנהל חקירה סביב האסון והאחראים לו. למרות הבטחות בתקשורת לניהל חקירה פלילית מהירה, ומיצוי את הדין עם האחראים למחדל הענק. בתחקיר תוכנית "המקור",[46] ששודר כשנה לאחר האירוע, נחשפו מסמכים המצביעים על כך שבמשך שני עשורים כיל התעלמה מאזהרות בדבר אסון שעלול להתרחש בטבע בשל הליקויים במתקניה. גם כשנה לפני האסון העדיפה החברה להתעלם ולחסוך את תיקון הסוללה המזרחית הסדוקה ברותם אמפרט, שנפרצה והובילה לגלישת החומצה לנחל אשלים.[47]
שלוש שנים אחרי אירוע הזיהום, בשנת 2020, העלו ממצאים חדשים מתוכנית הניטור כי החי והצומח באזור טרם הספיקו להתאושש.[48]ניתן עדיין למצוא בנחל ריכוזים גבוהים של מזהמים בקרקע, בעיקר של פלואור, זרחן, גופרית ונתרן. נמצאו עדויות לכך ששכבת הזיהום בחלק מהמקומות בנחל מגיעה עד לעומק של עשרות סנטימטרים. כמו כן, ישנה הצטברות-יתר של מתכות כבדות מסוימות שמקורן באירוע הזיהום ברקמות צמחים ובעלי-חיים".
בדצמבר 2022 פורסם שהתביעות האישיות נגד בכירי כיל ימחקו במסגרת הסדר פשרה, והם לא ישאו באחריות לאסון.[49]
העסקת עובדים
עריכהנכון לשנת 2024 חברת ICL מעסיקה כ-4500 עובדים במפעליה בישראל, כ-2000 עובדים בסין, כ-1600 עובדים בברזיל, 920 בספרד, 820 בארצות הברית, 700 בבריטניה, 700 בגרמניה, 580 בהולנד, כ-130 בצרפת ועוד כ-530 עובדים במדינות נוספות. בסך הכל, לחברה 13,350 עובדים מתוכם 12,550 עובדים קבועים ו-800 עובדים זמניים.[6]
בחודש יוני 2004 שודר בתוכנית "עובדה" סרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה", ובו עלו טענות רבות נגד מפעלי ים המלח על העסקת עובדי קבלן בתנאי העסקה לא ראויים,[50] בעקבות זאת הוקמה ועדת בדיקה פנימית בראשות אלי גולדשמידט, אשר הועסק ב־ICL כממונה על קשרי החוץ,[51] שכל המלצותיה להעסקת עובדי קבלן התקבלו על ידי הנהלת ICL.[דרוש מקור]
תמלוגי ים המלח
עריכהעל החברה נמתחת ביקורת ציבורית רבה, בטענה שהחברה משלמת תמלוגים נמוכים יחסית עבור משאבי ים המלח. בנוסף, נטען כי פעילות החברה בים המלח גורמת לנזק סביבתי.[52] על פי הסכם קציר המלח שקובע השתתפות חלקית של כיל בעלויות הקציר, בשים לב שמדובר בהצטברות מלח במשך עשרות שנים (לרבות התקופה שבה כיל הייתה חברה ממשלתית), בשנת 2011 הוחלט שתמלוגי המדינה ממפעלי ים המלח יעלו בשיעור של 10%.[53] על פי דו"ח אחריות תאגידית של ICL לשנת 2010, הופחתו ההשפעות השליליות של מפעלי ICL על הסביבה בעשרות אחוזים, בנוסף להשקעות רבות של החברה באיכות הסביבה.[33]
החלטת ממשלה מ-20 בנובמבר 2014[54] הנחתה את שר האוצר למנות צוות אשר יגבש המלצות באשר לפעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים-המלח הקבועה בחוק הזיכיון ויבחן את אופן ההקצאה העתידי של משאבי הטבע הלאומיים. זאת, נוכח החשש של ועדת ששינסקי 2 כי היעדר הוודאות בנוגע לעתיד הזיכיון לאחר סיומו מקשה על ניהול מדיניות השקעה אחראית ויעילה בראייה ארוכת טווח.
בשנת 2015 עברו מסקנות ועדת ששינסקי 2 בוועדת הכספים של הכנסת ואושר "חוק מיסוי משאבי טבע", לפיו יוטל מס על רווחי יתר הנובעים מהפקת משאבי טבע בשיעור של עד 42%. מאז מגישה כיל לרשות המיסים דוחות שכוללים חישוב מס רווחי היתר, אולם נכון לסוף 2020 טרם נקבעו לה שומות מס סופיות ומספר חברי כנסת העלו טענות באשר לאופן שבו יש להכיר מבחינה חשבונאית בפחת על ערך הנכסים של חברת כיל, לצורך חישוב התמלוגים.[55]
יחידות חיפוש וההצלה של ICL
עריכהב-2010 הקימה ICL את יחידת החיפוש וההצלה של מפעלי ים המלח ב-ICL דשנים, יחידת החילוץ הראשונה בישראל שפעלה במפעל תעשייתי. מטרת הקמת היחידה הייתה לסייע בחילוץ עובדים במקרה שתתרחש רעידת אדמה באזור. בשנת 2014 הוקמה היחידה של "ICL רותם" בשל הצורך לתת מענה לרעידות אדמה אפשריות ובשנת 2018 הוחלט להרחיב את פעילותה בעקבות סדרת רעידות אדמה קלות שהתחוללה ברחבי הארץ. מאז הקמתן, לקחו יחידות ההצלה של ICL חלק בסיוע בתאונות, אסונות טבע ורעידות אדמה בישראל ומעבר לים במסגרת התנדבותית.[56]
רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה
רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה הן סדרה של רעשי אדמה הרסניים שהתרחשו בתחילת פברואר 2023 וגרמו למותם של עשרות אלפי בני אדם. משלחת הסיוע הישראלית לטורקיה מנתה 450 איש – משלחת הסיוע הזרה השנייה בגודלה אחרי אזרבייג'ן. במשלחת הייתה יחידת חילוץ משותפת של ICL וחברת מגן ניהול אסונות שלקחה חלק פעיל בחילוץ אנשים מההריסות.[57]
רעידת האדמה במרקש-אספי
רעידת האדמה במרקש-אספי הייתה רעידת אדמה שהתרחשה ב-8 בספטמבר 2023 בגודל של 6.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט במחוז מרקש-אספי שבמרוקו. חברת ICL שלחה צוות מיחידת החילוץ שלה כדי לסייע בפעולות החילוץ במרוקו.[58]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של איי.סי.אל גרופ (בעברית)
- איי.סי.אל גרופ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- איי.סי.אל גרופ, ברשת החברתית אינסטגרם
- איי.סי.אל גרופ, ברשת החברתית LinkedIn
- איי.סי.אל גרופ, סרטונים בערוץ היוטיוב
- כיל בדרוג 100 החברות של Dun's 100 (אורכב 17.10.2006 בארכיון Wayback Machine)
- כימיקלים לישראל, דף שער בספרייה הלאומית
- איי.סי.אל גרופ בע"מ, באתר גלובס
- איי.סי.אל גרופ, באתר Crunchbase (באנגלית)
- מידע עסקי על חברת איי.סי.אל גרופ באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
- איי.סי.אל גרופ, בגוגל פיננסים
- איי.סי.אל גרופ, באתר Crunchbase (באנגלית)
- חגי עמית, זו לא ההנהלה, זה האשלג: כך מתעשרת כיל על חשבוננו, באתר TheMarker, 5 בינואר 2012
- טלי חרותי-סובר, מי הבוס בכיל // חומצת מלח, באתר TheMarker, 9 במרץ 2014
- אורן אהרוני, מדינת כיל: למה ישראל הפקירה את ים המלח?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 ביוני 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 איי.סי.אל גרופ בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ מפעל - כיל רותם - כימיה ותעשייה, באתר https://learnchem.weizmann.ac.il/Factory/93, 6 באוג' 2015 (ארכיון)
- ^ מפעלי ים המלח וכימיקלים ופוספטים, מעריב, 10 ביולי 1968
- ^ מרכז אדוה: שלושה עשורים של הפרטה, 2006
- ^ איתי רום, חשיפת G: מדינת ישראל מכרה את ים המלח שלכם על בסיס הערכות רווח מצומקות ושמרניות שהחטיאו את המציאות ב... 13 מיליארד שקל, באתר גלובס, 16 ביוני 2011
- ^ 1 2 3 4 TASE, דף הבית - מאיה – מערכת אינטרנט להודעות | הבורסה לניירות ערך, באתר מאיה
- ^ כיל יוצאת להנפקה בבורסת ניו יורק, באתר ynet, 12 בספטמבר 2014
- ^ 1 2 כיל העבירה למדינה תמלוגי אשלג ל-2012 ב-400 מיליון ש', באתר גלובס, 6 במאי 2013
- ^ ניר צליק, כיל רוכשת הבעלות המלאה על אלאנה פוטאש ב-110 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2015
- ^ עמיר בן-דוד, 7 ימים, המפעלים המזהמים ביותר בישראל, באתר ynet, 8 בפברואר 2008
- ^ אילנה קוריאל, כי"ל דשנים: בלי שדה בריר נפסיק פעילותנו בארץ, באתר ynet, 15 ביוני 2013
- ^ נתנאל אריאל, איי סי אל משיקה פתרון לא רעיל לשמירה על פירות הדר אחרי הקטיף, באתר ביזפורטל, 5 בדצמבר 2022
- ^ יורם גביזון, איי.סי.אל משיקה פתרון לשמירה על פירות הדר לשוק של 200 מיליון דולר, באתר TheMarker, 5 בדצמבר 2022
- ^ יורם גביזון, איי.סי.אל תספק אשלג להודו ב-126 מיליון דולר, באתר TheMarker, 2 במאי 2023
- ^ אדם כהן, איי.סי.אל רוכשת חברה ברזילאית לדישון ביולוגי תמורת 30 מיליון דולר, באתר Funder פאנדר פורטל קרנות נאמנות קופות גמל קרנות השתלמות קרנות פנסיה, 2024-02-29
- ^ 1 2 TASE, דף הבית - מאיה – מערכת אינטרנט להודעות | הבורסה לניירות ערך, באתר מאיה
- ^ דור עצמון, איי.סי.אל חתמה על הסכם שותפות אסטרטגי עם ענקית המזון ג'נרל מילס, באתר ביזפורטל, 11 בינואר 2023
- ^ יורם גביזון, איי.סי.אל תהיה הספקית הבלעדית של פתרונות פוספט לענקית המזון ג'נרל מילס, באתר TheMarker, 11 בינואר 2023
- ^ יורם גביזון, מדשנים לדאטה: ICL מכניסה סדר במגדל בבל של החקלאות הדיגיטלית, באתר TheMarker, 30 בספטמבר 2021
- ^ גלית חתן, רביב צולר מקים חממת סטארט-אפים, באתר גלובס, 21 ביוני 2021
- ^ חזי שטרנליכט, איי.סי.אל מגיעה לפודטק: מקימה חממה ומשקיעה מיליון דולר בחלבונים, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2021
- ^ יורם גביזון, מהפכת המימן של כיל: שדה סולארי ענק במיליארד דולר בים המלח, באתר TheMarker, 3 באוקטובר 2021
- ^ יורם גביזון, ענקית הייעוץ Advisian תתכנן עבור ICL את פרויקט סדום הירוקה, באתר TheMarker, 14 בספטמבר 2022
- ^ יונתן אייקנבאום, מה שכחו לספר לכם ב"דה-מרקר" על ה"מהפכה הירוקה" של כיל, באתר העין השביעית, 4 באוקטובר 2021
- ^ ICL, כלמוביל ו-EMS יקימו מפעל ראשון למחזור סוללות ליתיום, באתר וואלה, 15 ביוני 2022
- ^ תומר הדר, כלמוביל, ICL ו-EMS יקימו מפעל ראשון בישראל למחזור סוללות של מכוניות חשמליות, באתר כלכליסט, 15 ביוני 2022
- ^ נתנאל אריאל, איי.סי.אל וחברה מטייוואן ינסו להאיץ פיתוח חומר קתודי לסוללות בארה"ב, באתר ביזפורטל, 10 ביולי 2022
- ^ עדיאל איתן מוסטקי, דוראל חתמה על הסכם לאספקת חשמל ירוק ל־ICL תמורת 360 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 2 באפריל 2023
- ^ חברת ICL ממשיכה במהפכה: דוראל בפרויקט סולארי ענק, באתר אייס, 5 במרץ 2024
- ^ חן פונדק, קיבלו כרטיס אדום: תכירו את החברות הציבוריות המזהמות ביותר במשק, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2013
- ^ 1 2 אורה קורן, המשרד להגנת הסביבה: גרנית הכרמל, כיל ודלק - המזהמות ביותר, באתר TheMarker, 28 בפברואר 2012
- ^ חן פונדק, קיבלו כרטיס אדום: תכירו את החברות הציבוריות המזהמות ביותר במשק, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2013
- ^ 1 2 דו"ח אחריות תאגידית לשנת 2010 | ICL
- ^ יורם גביזון, 3 בכירים לשעבר בחברה בת של כיל יישפטו בגין עבירות על חוקי איכות הסביבה, באתר TheMarker, 7 ביוני 2014
- ^ יפעת גליק, האם כיל המזהמת מנסה לקנות תדמית מצוחצחת באמצעות תרומות?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 באוקטובר 2021
- ^ כאן חדשות, מים מלוחים דלפו ממפעל בים המלח - וזיהמו את הנחל, באתר כאן חדשות
- ^ סוחרי השתיקה: "כי"ל נותנת פירורים - ומקבלת חיילים", באתר "שקוף", 26 באוקטובר 2021
- ^ דרור גורני, לאחר מאבק "שקוף": אוניברסיטת בן גוריון נאלצה לגלות את גובה התרומות שקיבלה מכיל, באתר "שקוף", 26 בינואר 2023
- ^ שדה סולארי ישמש את כיל להתחמק מתשלום מיליארדים למדינה, באתר "שקוף", 29 במאי 2022
- ^ חשיפה: משרד הכלכלה נלחם עבור הקמת שדה בריר - "כיל תיאלץ לפטר את כל העובדים", באתר "שקוף", 24 ביוני 2022
- ^ אילנה קוריאל, תמלחת דלפה ממפעל של כי"ל לשמורת טבע מדבר יהודה, באתר ynet, 8 ביוני 2023
- ^ אילנה קוריאל, אסון אקולוגי במדבר יהודה: חומצה זרמה לנחל אשלים, באתר ynet, 30 ביוני 2017
- ^ אילנה קוריאל, קורבנות הזיהום: מתו שליש מהיעלים בנחל אשלים, באתר ynet, 15 ביולי 2017
- ^ יפעת גליק, הזיהום בנחל אשלים: רותם אמפרט תשלם פיצוי בסך 115 מיליון שקל, באתר כאן חדשות, 15.12.22
- ^ יעל געתון, השמות נמחקו: בכירי כיל חומקים מאחריות לאסון אשלים, באתר שקוף, 21/12/2021
- ^ המקור, המקור: תחקיר האסון בנחל אשלים, באתר חדשות 13, 26 ביוני 2018
- ^ שני אשכנזי, ההסדר עם כיל: כמה פיצוי ושיקום יש באמת ב־115 מיליון שקל?, באתר כלכליסט, 18 בדצמבר 2022
- ^ רחל ווקס, האדמה עדיין מזוהמת בנחל אשלים, באתר ynet, 9 באוקטובר 2020
- ^ יעל געתון, השמות נמחקו: בכירי כיל חומקים מאחריות לאסון אשלים, באתר "שקוף", 21 בדצמבר 2022
- ^ זהב לבן עבודה שחורה, סרטון באתר יוטיוב
- ^ אלי גולדשמידט מונה לממונה על קשרי החוץ של החברה לישראל והחברות הבנות כיל וצים, באתר גלובס, 30 בינואר 2005
- ^ חזי שטרנליכט ודן לביא, השר להגנת הסביבה ארדן וארגונים סביבתיים מתנגדים להסכם שאליו הגיע שר האוצר שטייניץ עם חברת כיל, ישראל היום, 1 בינואר 2012.
- ^ יובל אזולאי, הושגה הסכמה בין כיל לאוצר: תשלם כ-3 מיליארד שקל במסגרת שיקום ים המלח; גובה התמלוגים יעלה, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2011
- ^ אימוץ המלצות הוועדה לבחינת חלק המדינה המתקבל בעד השימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים (ועדת ששינסקי 2), אתר משרד ראש הממשלה, 20 בנובמבר 2014
- ^ חזי שטרנליכט, ועדת הכלכלה דנה בתמלוגים של כיל: "נכון להיום לא שולם ולו שקל אחד בעקבות ששינסקי 2", באתר כלכליסט, 27 ביולי 2020
- ^ צוות ICL, אל מול פני הסכנה, באתר ICL, 2021-05-02
- ^ זיו קורן במוקד האסון, עיישה הייתה לכודה יומיים. כשהוצאה לחשה: "thank you" | תמונות מדהימות, באתר ynet, 8 בפברואר 2023
- ^ אסף רוזנצוייג ספיר ליפקין, "פתחנו חפ"ק, נערכים לפעילות חילוץ": לפחות 1,305 הרוגים ברעידת האדמה במרוקו, באתר מאקו, 9 בספטמבר 2023