אשר אזר

אשר אזר
לידה	6 באפריל 1921; כ"ז באדר ב' ה'תרפ"א; סאטו מארה, ממלכת רומניה
פטירה	27 באוקטובר 1984 (בגיל 63); א' בחשוון ה'תשמ"ה; באר שבע, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1938
מקום קבורה	בית העלמין הישן בבאר שבע
מפלגה	מפא"י
	1967–1973; (כ־6 שנים)
	→ יוסף (יוסקה) לוי גדי כץ ←

אשר אזר (כ"ז באדר ב' ה'תרפ"א, 6 באפריל 1921 – א' בחשוון ה'תשמ"ה, 27 באוקטובר 1984) היה ראש עיריית אילת מ-1967 עד 1973.

ביוגרפיה עריכה

נולד בסאטו מארה שברומניה לאביו חיים רוט ולאמו רבקה בת שמואל שינפלר. למד בחדר מסורתי ובתיכון.

בשנת 1938 עלה לארץ. התגייס ל"הגנה" והיה ממייסדי קיבוץ ניצנים. לאחר נפילת הקיבוץ במלחמת העצמאות נלקח בשבי המצרי, שבו שהה כתשעה חודשים, עד לשחרורו במרץ 1949 בעקבות הסכמי שביתת הנשק^[1]. לאחר שחרורו, החל לשמש כמזכיר וגזבר של המועצה המקומית יקנעם (שהורכבה אז מהמושבה יקנעם ומעיירת העולים שהיום נקראת יקנעם עילית). בשנת 1945 נישא לחוה שוורץ. לזוג נולדו שני בנים. בהמשך חייו, היה פעיל בסיעת העובד הציוני, והתמודד מטעמה לוועידת ההסתדרות ב-1959^[2].

בשנת 1957 החל לעבוד במחלקת הדרכה וביקורת במשרד הפנים.

בשנת 1959 נשלח לאילת מתוקף תפקידו, כדי לעזור לעיריית אילת להשתקם לאחר פרשת מעילות שפקדה אותה. הוא עבר להתגורר בעיר והתמנה לגזבר העירייה. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 1965 שובץ במקום הרביעי ברשימת המערך למועצת העיר^[3] ונבחר למועצת העיר. הוא נבחר לסגן ראש העיר. ב-אוגוסט 1967 הודיע ראש העיר יוסף (יוסקה) לוי על התפטרותו, ומועצת העיר בחרה פה אחד באזר לכהן במקומו כראש העיר^[4]^[5]. בראשית כהונתו הוקם בית החולים יוספטל. בבחירות של 1969 נבחר שוב בראש סיעת המערך^[6]. לקראת הבחירות של שנת 1973 הודיע כי לא ירוץ שוב לעירייה^[7]. ב-1974 עבר עם משפחתו לבאר שבע, שם גר עד לפטירתו.

אבי זכאי	חנוך ננר	יוסקה לוי	אשר אזר	גדי כץ	רפי הוכמן	גבי קדוש	מאיר יצחק-הלוי	אלי לנקרי
מ-1949	מ-1951	מ-1959	מ-1967	מ-1973	מ-1983	מ-1993	מ-2003	מ-2021