פתיחת התפריט הראשי

אליפות אירופה בכדורגל 1988 הידועה גם בשם יורו 1988 היא אליפות אירופה בכדורגל השמינית שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך בגרמניה המערבית בין ה-10 ביוני ל-25 ביוני 1988. בטורניר השתתפו שמונה נבחרות. גרמניה המערבית, המארחת בטורניר, העפילה אוטומטית ואליה הצטרפו שבע נבחרות מטורניר המוקדמות.

יורו 1988
UEFA Euro 1988 logo.svg
מארחת גרמניה המערביתגרמניה המערבית  גרמניה המערבית
תאריך 10 ביוני - 25 ביוני 1988
מספר משתתפות 8
(מתוך 32 משתתפות שנרשמו)
הזוכה נבחרת הולנד בכדורגל הולנד
מספר משחקים 15
מספר שערים 34 (2.27 בממוצע למשחק)
מספר צופים 887,844 (59,190 בממוצע למשחק)
מלך השערים הולנדהולנד מרקו ואן באסטן

אל משחק הגמר העפילו נבחרות הולנד וברית המועצות. שערים של רוד חוליט ומרקו ואן באסטן הכריעו את תוצאת המשחק, 2-0 להולנד, שזכתה בתואר בפעם הראשונה והיחידה עד כה. באופן חריג, הטורניר הסתיים ללא שנשלף במהלכו אף כרטיס אדום, ללא תוצאות שוויון נטולות שערים וללא משחקי נוק-אאוט המגיעים להארכה או דו-קרב פנדלים.

תוכן עניינים

מוקדמותעריכה

  ערך מורחב – מוקדמות יורו 1988

הגרלת מוקדמות יורו 1988 התקיימה ב-14 בפברואר 1986 בפרנקפורט. 32 הנבחרות החברות באופ"א התחלקו לשבעה בתים בני ארבע או חמש נבחרות כל אחד, והנבחרות שסיימו כראשי בתים הצטרפו לגרמניה המערבית המארחת לטורניר הגמר.

אלופת אירופה המכהנת צרפת לא צלחה את שלב המוקדמות ולא השתתפה בטורניר, בעוד אירלנד העפילה להופעה ראשונה בתולדותיה באליפות אירופה.

הנבחרות המעפילותעריכה

נבחרת כרטיס הופעות קודמות ביורו 1
  גרמניה המערבית נבחרת מארחת 4 (1972, 1976, 1980, 1984)
  ספרד מנצחת בית 1 3 (1964, 1980, 1984)
  איטליה מנצחת בית 2 2 (1968, 1980)
  ברית המועצות מנצחת בית 3 4 (1960, 1964, 1968, 1972)
  אנגליה מנצחת בית 4 2 (1968, 1980)
  הולנד מנצחת בית 5 2 (1976, 1980)
  דנמרק מנצחת בית 6 2 (1964, 1984)
  אירלנד מנצחת בית 7 0

1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר

אצטדיוניםעריכה

טורניר הגמר נפרש על פני שמונה אצטדיונים בשמונה ערים שונות בגרמניה המערבית.

עקב התנגדותן של מדינות הגוש המזרחי להכיר בברלין המערבית כחלק מגרמניה המערבית, הסכימה התאחדות הכדורגל הגרמנית להוציא את העיר מרשימת הערים המארחות, ובכך להבטיח את השתתפות מדינות הגוש המזרחי בטורניר.

האצטדיון שנבחר לארח את משחק הגמר של הטורניר היה האצטדיון האולימפי במינכן.

מינכן גלזנקירכן
האצטדיון האולימפי פארקשטדיון
תכולה: 69,256 תכולה: 70,748
   
המבורג פרנקפורט
פולקספארקשטדיון ואלדשטדיון
תכולה: 61,330 תכולה: 61,056
   
דיסלדורף האנובר שטוטגרט קלן
ריינשטדיון נידרזאקסשטדיון נקרשטדיון מינגרשדורפר שטדיון
תכולה: 68,400 תכולה: 60,366 תכולה: 70,705 תכולה: 60,584
       
  • תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.

שלב הבתיםעריכה

שמונה הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לשני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית זכו בכרטיס לשלב חצי הגמר, כך שהמנצחת בכל בית פגשה את סגנית הבית המקביל. כל ניצחון בשלב הבתים זיכה את הנבחרת המנצחת בשתי נקודות, ולא בשלוש כפי שנהוג כיום.

בית א'עריכה

גרמניה המערבית המארחת סיימה בראש הבית ללא הפסד, כשהיא מקדימה בפער שערים בלבד את סגניתה איטליה. ספרד נכנעה לשתי הנבחרות המעפילות וסיימה במקום השלישי, מעל דנמרק שסיימה את שלב הבתים ללא נקודות.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
  גרמניה המערבית53210514
  איטליה53210413
  ספרד2310235-2
  דנמרק0300327-5
  גרמניה המערבית11איטליה  
  דנמרק23ספרד  
  גרמניה המערבית20דנמרק  
  איטליה10ספרד  
  גרמניה המערבית20ספרד  
  איטליה20דנמרק  


בית ב'עריכה

ברית המועצות העפילה מראש הבית וללא הפסד, והקדימה בנקודה את הולנד שסיימה כסגנית. ההולנדים פתחו את שלב הבתים בהפסד לברית המועצות, אך השיגו לאחר מכן שני ניצחונות, כולל במשחק ראש בראש עם אירלנד במחזור האחרון על הכרטיס לחצי הגמר. אנגליה סיימה את הטורניר במקום האחרון בבית וללא נקודות.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
  ברית המועצות53210523
  הולנד43201422
  אירלנד33111220
  אנגליה0300327-5
  אנגליה01אירלנד  
  הולנד01ברית המועצות  
  אנגליה13הולנד  
  אירלנד11ברית המועצות  
  אנגליה13ברית המועצות  
  אירלנד01הולנד  


שלבי הנוק-אאוטעריכה

מלך השעריםעריכה

5 שערים

2 שערים

נבחרת הטורנירעריכה

שוערים הגנה קשרים חלוצים
הולנד  הנס ואן ברויקלן איטליה  ג'וזפה ברגומי
הולנד  רונאלד קומאן
הולנד  פרנק רייקארד
איטליה  פאולו מלדיני
איטליה  ג'וזפה ג'אניני
גרמניה  לותר מתאוס
הולנד  יאן ואוטרס
הולנד  רוד חוליט
איטליה  ג'אנלוקה ויאלי
הולנד  מרקו ואן באסטן

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יורו 1988 בוויקישיתוף