יחידה 684
יחידה 684 (בקוריאנית: 684부대) הייתה יחידה צבאית בחיל האוויר של הרפובליקה של קוריאה. שמה הרשמי של היחידה היה "יחידה מס' 2325 בחטיבה ה-209" ( בקוריאנית: 2325부대 209파견대). היחידה הוקמה בהוראת נשיא דרום קוריאה פארק צ'ונג הי (PARK CHUNG HEE ) במטרה לבצע חיסול ממוקד במנהיג הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה הצפונית - קים איל-סונג. היחידה הוקמה באפריל 1968 ופורקה בסוף אוגוסט 1971.
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | יחידה 684 (684부대 בקוריאנית - שפת המקור) |
| מדינה |
 קוריאה הדרומית |
| שיוך | חיל האוויר של הרפובליקה של קוריאה |
| סוג | כוחות מיוחדים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1 אפריל 1968 – אוגוסט 1971 (כ־3 שנים ו־17 שבועות) |
| נוצרה מתוך | הפלוגה ה 209 של חיל האוויר של הרפובליקה של קוריאה |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | התנקשות בחיי מנהיג צפון קוריאה קים איל סונג |
  | |
רקע עריכה
בשנת 1968, על רקע המתיחות הגוברת בין צפון לדרום קוריאה על מעורבותן במלחמת וייטנאם[1], חדרו חברי יחידה 124, השייכת לכוחות המיוחדים של צפון קוריאה, אל דרום קוריאה כדי לבצע חיסול ממוקד בפארק צ'ונג-הי נשיא קוריאה הדרומית.
31 חברי היחידה חצו רגלית את האזור המפורז הקוריאני המפריד בין צפון לדרום קוריאה, על מנת להגיע לסיאול. מנהיג צפון קוריאה, שהקים את היחידה, קיווה שההתנקשות בפארק צ'ונג-הי תוביל להפיכה קומוניסטית בדרום קוריאה. לאחר שהיחידה נתגלתה בדרכה על ידי 4 חיילים ושוטרים, דיווחו הללו על כך לרשויות הביטחון. כתוצאה מכך, החלו חיפושים אחריהם. לבסוף חברי היחידה התגלו ליד הבית הכחול, מעונו של הנשיא, וקרב יריות נפתח בין כוחות היחידה לכוחות הביטחון הדרום קוריאנים. לאחר 9 ימים של מרדפים אחרי 31 חברי היחידה, רובם נתפסו. בתקרית נהרגו 26 חיילים ואזרחים דרום קוריאנים, 66 נפצעו ושלושה חיילים אמריקאים נהרגו[2].
הקמת היחידה עריכה
לאחר כישלון הפשיטה על הבית הכחול, פארק צ'ונג-הי החליט להקים יחידה צבאית שתכלול 31 לוחמים (בדומה ליחידה 124 הצפון קוריאנית) אשר מטרתה תהיה להתנקש בקים איל-סונג. שמה של היחידה, יחידה 684, נגזר מתאריך הקמתה: אפריל 1968[3]. הלוחמים נבחרו מקרב פושעים לשעבר ופרחחים מהרחוב, בהבטחה כי לאחר ביצוע המשימה יזכו למחילה[4]. כמו כן, נבחרו גם על פי מראם החיצוני, כפי שיאנג דונג-סו, מדריך לשעבר של יחידה 684, תיאר: "Intelligence officers approached the men who looked like they might have played sports and had a strong physique and recruited them...These people were either a shoeshine boy, a newspaper boy, a cinema worker or a bouncer." (דונג-סו, 2018)[5].
לאחר מכן הועברו הלוחמים לאי סילמידו, אי לא מיושב הנמצא סמוך לעיר אינצ'ון בדרום קוריאה. האימונים היו ברוטאליים וחסרי רחמים, כאשר נאסר הן על הלוחמים והן על מאמניהם ליצור קשר עם העולם החיצון. במהלך האימונים 7 לוחמים נהרגו: על פי משרד ההגנה הלאומית הקוריאני שני לוחמים הוצאו להורג על ניסיון עריקה; לוחם אחד הוצא להורג כי איים על מאמנו, ושלושה נוספים הוצאו להורג או נהרגו לאחר תקרית בה הם ברחו מהאי ואנסו אישה מקומית. באוקטובר 1968 נקבע יום ה-ע ליציאה לביצוע המשימה. התכנון היה לצאת בספינות גומי לצפון קוריאה. תוך כדי ההכנות הגיעה ההוראה מהבית הכחול לבטל את המשימה. אין מידע על סיבות הביטול, אך ההערכה היא כי נשיא דרום קוריאה חשש מלהבעיר את האזור ולפגוע בדטאנט שבין ארצות הברית וברית המועצות[4]. עם ביטול המשימה המשיכה היחידה להתקיים, אך תנאי ההעסקה של לוחמיה ומאמניה הופרו. על פי דו"ח שיצא בשנת 2006 נמצא כי שלושה חודשים לאחר שהוצבו בסילימידו, המפקדים הפסיקו לחלק משכורות למאמני היחידה וניתן להם אוכל ברמה נמוכה[6]. מאמן לשעבר של היחידה העיד כי בשנתיים הראשונות להקמת היחידה מאמניה היו מפקדי אימונים, אך עם הזמן אלו השתחררו משירותם הצבאי והממשלה לא הפנתה משאבים להחליפם באנשים מקצועיים וחיילים זוטרים נשלחו להחליפם[7].
המרד עריכה
בעקבות שיפור ביחסים בין צפון לדרום קוריאה, המשימה להתנקש בקים איל-סונג נזנחה, אך חברי יחידה 681 הונחו להישאר באי סילמידו בבידוד ללא יכולת לתקשר עם העולם. על רקע זה, ב-23 באוגוסט 1971, התארגן מרד של לוחמי היחידה ואלה פנו נגד מאמניהם. הם רצחו 18 מתוך 24 המאמנים שהיו על האי, החרימו ספינה וברחו ממנו. עם הגעתם לחוף השתלטו על אוטובוס על מנת להגיע לסיאול. הם נתקלו בכוחות ביטחון ומשטרה ואלו נלחמו בהם. מספר לוחמים התאבדו בזריקת רימון, נוספים נהרגו בפיצוץ האוטובוס, וארבעה שניצלו את הפיצוץ נאסרו, הובאו למשפט צבאי והוצאו להורג במרץ 1972[6].
תודעת הציבור עריכה
הממשל הדרום קוריאני הטיל חיסיון על פרטי יחידה 684 והמרד ב-1971, ומסמכים רבים אודותיהם הושמדו[6]. בשנת 2003 יצא סרט בשם "סילמידו" אשר הפך לשובר קופות, והביא את המקרה לתודעה הציבורית[8]. עד שנת 2001 קוריאה הדרומית הכחישה את השמועות על כך ששלחה מרגלים לצפון קוריאה, אך לאור התחממות היחסים בין שתי המדינות תחת מדיניות אור השמש, ממשלת דרום קוריאה החלה לאשר את קיומם של המרגלים, ואת קיומה של יחידה 684. בעקבות זאת משפחות אשר נפגעו מהמדיניות החשאית נגד צפון קוריאה החלו לצאת בקריאות לקבלת פיצויים מהממשלה[9]. בשנת 2006 הוקמה ועדה על מנת שתוציא דו"ח רשמי לבדיקת מאורעות היחידה והמרד.. משפחות הקורבנות ממרד יחידה 684 תבעו את ממשלת דרום קוריאה על שפגעה בהם. תחילה ממשלת קוריאה סרבה להכיר בבני משפחותיהם כקורבנות משום שלא נכנסו לאדמת אויב, אך לבסוף בית משפט קבע שהמשפחות יפוצו בסכום של 217,000$. בפסק הדין נכתב כי: "The Silmido agents were not informed of the level of danger involved with their training, and the harshness of the training violated their basic human rights”, כמו כן, בית המשפט הכיר בעוגמת הנפש שנגרמה בעקבות הכחשת הממשלה עד שנת 2006[8].
בספטמבר 2018, עדכן שר ההגנה של דרום קוריאה סונג יונג מו על הקמת יחידה מיוחדת, יחידת חיסול, בדומה ליחידה 124 הצפון קוריאנית. ההודעה נועדה לשמש מסר למנהיג צפון קוריאה על רקע חידוש הניסויים הגרעיניים וניסויי הטילים של צפון קוריאה[4]
הערות שוליים עריכה
- ^ Balázs Szalontai, In the Shadow of Vietnam: A New Look at North Korea's Militant Strategy, 1962–1970, Journal of Cold War Studies 14, 2012-10, עמ' 122–166 doi: 10.1162/jcws_a_00278
- ^ Sebastien Roblin, How North Korea's Crazy Commandos Tried to Kill South Korea's President, The National Interest, 2017-09-23 (באנגלית)
- ^ KoreaTimes : Military Admits `Silmido Unit' for First Time, web.archive.org, 2006-05-13
- ^ 1 2 3 hermes, The assassination squads of Korea, The Straits Times, 2018-01-21 (באנגלית)
- ^ Annie I. Bang, Survivors recall tragic Silmido uprising-프린트화면, www.koreaherald.com, 6.4.2010
- ^ 1 2 3 Ivan Watson and Jake Kwon CNN, How a plot to kill Kim Il Sung ended in mutiny and murder, CNN
- ^ The Korea Herald, Survivors recall tragic Silmido uprising, www.koreaherald.com, 2010-04-06 (באנגלית)
- ^ 1 2 Silmido agents’ families get $217,000, Korea JoongAng Daily
- ^ Onishi, Norimitsu (2004-02-15). "South Korean Movie Unlocks Door on a Once-Secret Past". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-07-01.