יחסי איחוד האמירויות הערביות–הפיליפינים

יחסי איחוד האמירויות הערביות–הפיליפינים
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות הפיליפיניםהפיליפינים
Philippines United Arab Emirates Locator.svg
איחוד האמירויות הערביות הפיליפינים
שטחקילומטר רבוע)
83,600 300,000
אוכלוסייה
9,992,083 109,180,815
תמ"ג (במיליוני דולרים)
696,000 877,200
תמ"ג לנפש (בדולרים)
69,655 8,034
משטר
מונרכיה פדרטיבית דמוקרטיה נשיאותית

יחסי איחוד האמירויות הערביות–הפיליפינים הם היחסים הבילטרליים בין האמירויות הערביות המאוחדות לבין רפובליקת הפיליפינים.

היסטוריהעריכה

השגרירות הפיליפינית באבו דאבי נפתחה ב-17 ביוני 1980.[1]

יחסים כלכלייםעריכה

כלכלת איחוד האמירויות תלויה בעובדים זרים, שחלק ניכר מהם באים מהפיליפינים. איחוד האמירויות הוא היעד השני הגדול ביותר עבור מהגרי עבודת פיליפינים, אחרי ערב הסעודית. ישנם כבין 500,000 ל-600,000 עובדים פיליפינים באיחוד האמירויות הערביות. 60% מסווגים כבעלי מקצוע, 25% מיומנים ו-15% לא-מקצועיים. סך הסחר בין הפיליפינים לבין איחוד האמירויות הערביות עלה ל-1.61 מיליארד דולר ב-2010 מ-1 מיליארד דולר בשנת 2009.[2][3]

איחוד האמירויות הערביות דורגה במקום ה-16 בקרב שותפי הסחר בפיליפינים ב-2009, שותפת היבוא ה-14 בגודלה ו-21 בגודלה בשותפות לייצוא. באותה שנה הייתה איחוד האמירויות הערביות שותפת היבוא השני ושותפת היצוא הראשון של הפיליפינים במזרח התיכון. 90% מהייבוא ​​הפיליפיני מאיחוד האמירויות הערביות זה מוצרי נפט. איחוד האמירויות הערביות, ובמיוחד אבו דאבי, משמשת כמרכז תחבורה למוצרי הייצוא הפיליפינים, שרבים מהם נכנסים למכס במדינות אחרות במזרח התיכון.[3]

יחסים פוליטיים וביטחונייםעריכה

האמירויות תמכו בשיחות שלום בין ממשלת הפיליפינים לבין חזית השחרור הלאומית של מורו, שהובילו להסכם שלום סופי שנחתם במנילה ב -2 בספטמבר 1996. האמירויות גם תמכה בהצעת הפיליפינים למעמד של משקיף בארגון לשיתוף פעולה מוסלמי וייעצה לפיליפינים לקבל תמיכה גם ממדינות חברות אחרות שנותרו נייטרליות להצעת הפיליפינים.[3]

יחסים דיפלומטיםעריכה

איחוד האמירויות הערביות מחזיקה בשגרירות במנילה.[4] מאידך, הפיליפינים מחזיקה בשגרירות באבו דאבי וקונסוליה בדובאי.[5]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה