יחסי הולנד–סורינאם
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
| ערך ללא מקורות | |
| יחסי הולנד–סורינאם | |
|---|---|
|
|
| |
| הולנד | סורינאם |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 41,543 | 163,820 |
| אוכלוסייה | |
| 17,658,040 | 627,398 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 991,115 | 3,621 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 56,128 | 5,771 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי הולנד–סורינאם הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין הולנד לרפובליקת סורינאם. שתי המדינות חולקות קשרים היסטוריים ושפה משותפת (הולנדית) והן חברות בהתאחדות הלשון ההולנדית.
היסטוריה עריכה
בפברואר 1667 הפכה סורינאם למושבה הולנדית (שזכתה לכינוי גיאנה ההולנדית) לאחר חתימת חוזה ברדה בין הולנד לבריטניה שהסתיימה במלחמת הולנד-אנגליה השנייה. בתמורה לסורינאם העשירה בסוכר, נכנעה הולנד לבריטים ולהולנד החדשה שבארצות הברית של ימינו. חברת הודו המערבית ההולנדית הפכה לשותפה בבעלות על המושבה והחלה לייבא עבדים ממערב אפריקה לעבודה על מטעי הסוכר, הכותנה, הקפה והאינדיגו שבהולנד החדשה. סורינאם או גיאנה ההולנדית הפכה למושבה החשובה ביותר באמריקה עבור הולנד לאחר אובדן הולנד החדשה בשנת 1654. במאה ה-18, עבדים אפריקאים רבים החלו לברוח לדרום המושבה וליצור שבטים משלהם והחלו התקוממות נגד השלטון ההולנדי. בשנת 1762 זכו המתקוממים בחירותם וחתמו על חוזה עם הכתר ההולנדי להכיר בזכויותיהם הטריטוריאליות ובזכויות המסחר שלהם.
בין השנים 1799–1816 הפכה גיאנה ההולנדית למושבה בריטית לאחר שהולנד הפכה לחלק מהאימפריה הצרפתית הראשונה בהנהגתו של נפוליאון בונפרטה. לאחר תום מלחמות נפוליאון, הולנד חזרה לעצמאותה וגיאנה ההולנדית הוחזרה להולנדים. בשנת 1863, ההולנדים סיימו את סחר העבדים והיו זקוקים לכוח עבודה חדש ולכן החלו לייבא אנשים מאינדונזיה, הודו וסין לעבוד בגיאנה ההולנדית כפועלים. במקביל, כמה אלפי חקלאים הולנדים עניים עזבו את הולנד לעבוד במושבה. בתחילת המאה ה-20, הייצור בגיאנה ההולנדית עבר לייצור גומי, כריית זהב ובוקסיט, האחרון הפך לייצוא הגדול ביותר של המושבה ומשמש לייצור אלומיניום.
זמן קצר לאחר שסורינאם קיבלה את עצמאותה, חזרו רוב האירופאים להולנד. בסביבות 300,000 סורינמים החליטו גם הם לעבור לאירופה ולקבל אזרחות הולנדית. בפברואר 1980 דסי באוטרסה, ראש צבא סורינאם, ביצע הפיכה אלימה נגד ראש הממשלה הנק ארון ובאוטרסה הפך למעשה למנהיג הצבאי של האומה. בדצמבר 1982, 15 צעירים בולטים, רובם עיתונאים ועורכי דין, מתחו ביקורת על הדיקטטורה הצבאית של באוטרסה. 15 הגברים הללו נאספו ונלקחו לפורט זילנדיה (המפקדה דאז של בוטרסה) שם הם עונו ונרצחו. האירוע נודע בשם "רציחות דצמבר". כתוצאה מהרציחות, הולנד הקפיאה את כל הסיוע לסורינאם.
מ-1986 עד 1992, סורינאם נלחמה במלחמת אזרחים הידועה בשם מלחמת הפנים של סורינאם נגד לוחמי הנק ארון בעיקר. בשנת 1986, הולנד תכננה פלישה לסורינאם כדי להוריד את באוטרסה מהשלטון, אולם היא בוטלה ברגע האחרון. בשנת 1999 הורשע באוטרסה שלא בפניו על ידי בית משפט בהולנד ל-11 שנות מאסר בגין סחר בסמים. ב-2007 הואשם בוטרסה בגין רציחות דצמבר. בשנת 2010 הפך באוטרסה לנשיא סורינאם ולכן חסין בפני תביעה. מאז חזרתו לשלטון, להולנד יש קשר מוגבל עם ממשלת סורינאם והצהירה כי באוטרסה אינו רצוי בהולנד. בשנת 2013, הולנד קראה לעצור את בוטרסה בדרום אפריקה, שם השתתף בהלווייתו של נלסון מנדלה.
לאחר הבחירות הכלליות בסורינאם ב-2020 ומינויו של צ'אן סנטוכי לנשיא, הן סורינאם והן הולנד הביעו את הרצון לשקם את היחסים הדיפלומטיים ולמנות מחדש שגרירים. סנטוכי הדגיש כי המשבר הפיננסי הנוכחי יוביל להערכה מחדש של הנציגויות הדיפלומטיות הקיימות. באוגוסט 2020, שר החוץ אלברט רמדין היה החבר הראשון בממשלת סורינאם מזה עשר שנים שערך ביקור רשמי בהולנד.
