יחסי יפן–קמבודיה
| יחסי יפן–קמבודיה | |
|---|---|
|
|
| |
| יפן | קמבודיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 377,915 | 181,035 |
| אוכלוסייה | |
| 122,793,587 | 17,077,508 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,231,141 | 29,957 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,457 | 1,754 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | מונרכיה חוקתית |
יחסי יפן–קמבודיה הם היחסים הדיפלומטיים בין יפן לבין ממלכת קמבודיה. יפן מיוצגת בקמבודיה בדרג השגרירות, באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בבירת המדינה, פנום פן. קמבודיה מיוצגת ביפן בדרג השגרירות, באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בטוקיו, בירת המדינה.
היסטוריה עריכה
טרם מלחמת העולם השנייה, קמבודיה הייתה חלק מקולוניה צרפתית הנקראת הודו-סין. בשנת 1945, בעת מלחמת העולם השנייה, יפן החליטה להרחיב את רווחיה הטריטוריאליים באוקיינוס השקט וכבשה גם את הודו-סין. הכיבוש היפני בקמבודיה גרם לערעור היחסים בין שתי המדינות היות שקמבודיה איבדה חללים רבים בעת הלחימה נגד יפן. לאחר שיפן הובסה על ידי כוחות בעלות הברית השלטון בקמבודיה הועבר שוב לצרפת. לאחר השיבה הצרפתית לקמבודיה, מלך קמבודיה נורודום סיהאנוק, החל לפתוח משא ומתן על עצמאותה של קמבודיה. ב-6 במאי 1947 הוכרז על חוקה, אספה לאומית וממשלה חדשה בקמבודיה. באוקטובר 1953, קמבודיה זכתה לעצמאות לאחר מאבק עקוב מדם נגד השלטון הצרפתי. יפן הייתה מהמדינות הראשונות שהכירו בעצמאותה של קמבודיה.
סחר עריכה
בשנת 2006, הייצוא היפני לקמבודיה בשנת הוערך ב-14.0 מיליארד ין, ואילו הייצוא הקמבודי ליפן באותה השנה הוערך בכ-9.5 מיליארד ין. ההשקעה היפנית בקמבודיה כוללת את ייסוד הבנק המסחרי פנום פן, מיזם משותף של "יונדאי שווייץ" וקבוצת SBI היפנית.
שתי המדינות אשררו את הסכם השותפות הכלכלית האזורית המקיפה שצפוי להיכנס לתוקף בינואר 2022.[1][2]
סיוע יפני בקמבודיה עריכה
יפן היא מדינת הסיוע הגדולה ביותר של קמבודיה. מ-1992 יפן מספקת כ-1.2 מיליארד דולר בשנה.[3] בשנת 2006 חתמו ממשלות יפן וקמבודיה על הסכם תוכנית סיוע יפנית חדשה בשווי 59 מיליון דולר. ממשלת יפן סיפקה סיוע משמעותי לחינוך הקמבודי.[4][5]
השוואה מדינית עריכה
| מדינה |  ממלכת קמבודיה
|
 יפן
|
|---|---|---|
|
שם בשפה הרשמית |
בקמרית: ព្រះរាជាណាចក្រកម្ពុជា | ביפנית: 日本 |
| סמל | 
|
|
|
| |
| עיר בירה והעיר הגדולה ביותר | פנום פן
קואורדינטות של הבירה=11°31′N 104°49′E / 11.517°N 104.817°E |
טוקיו
קואורדינטות של הבירה = 35°41′N 139°46′E / 35.683°N 139.767°E |
| אוכלוסייה | 16,926,984 נפש (יולי 2020) | 125,507,472 נפש (יולי 2020) |
| צפיפות האוכלוסייה | 93.50 נפש לקמ"ר | 332.11 נפש לקמ"ר |
| שטח | 181,035 קמ"ר | 377,915 קמ"ר |
| שפות | קמרית רשמית. | יפנים (לאומית); אין שפה רשמית במדינה. |
| דת | 96% בודהיזם 2% אסלאם 1% נצרות 0.3% אחר. |
51.82% שינטו 34.9% בודהיזם 4.0% כתות שינטו 2.3% נצרות 7.0% לא ענו[6] |
| תמ"ג | 64,210 מיליון $ | 5,443,000 מיליון $ |
| תמ"ג לנפש | 3,793 $ | 43,368 $ |
| HDI | 0.581 (בינוני) | 0.909 (גבוה מאוד) |
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Ministry of Foreign Affairs of Japan, The date of the entry into force of the Regional Comprehensive Economic Partnership Agreement, November 3 2021
- ^ Yen Nee Lee, "World’s largest trade deal will come into force in January. The U.S. won’t be part of it", CNBC, November 3 2021
- ^ Business in Cambodia | Japan -- Business People Technology | www.japaninc.com, www.japaninc.com
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2010-07-07
- ^ ANTARA News :: Japan AIDS Cambodian mine clearance, archive.is, 2007-06-23
- ^ [http://www2.ttcn.ne.jp/honkawa/9460.html �}�^�����E�e���̏@��], www2.ttcn.ne.jp