יחסי צרפת–תוניסיה

יחסי חוץ
יחסי צרפתתוניסיה
צרפתצרפת תוניסיהתוניסיה
צרפת תוניסיה
שטחקילומטר רבוע)
643,801 163,610
אוכלוסייה
66,582,977 12,301,145
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,030,904 48,530
תמ"ג לנפש (בדולרים)
45,521 3,945
משטר
רפובליקה נשיאותית למחצה רפובליקה

יחסי צרפת–תוניסיה הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה הצרפתית לבין הרפובליקה התוניסאית.

היסטוריה

עריכה

בשנת 1881 פלשה צרפת לתוניסיה והקימה את הפרוטוקרט הצרפתי בתוניסיה. פורמלית נטלה צרפת לידיה את נושאי החוץ והביטחון אך בפועל צרפת הקימה מערכת מנהלית שפיקחה על המנהל של הביי בכל תחומי הממשל. בימי הפרוטקטורט פעלה צרפת לפיתוח כלכלה ומערכת חינוך מודרנית המושפעת מהתרבות הצרפתית. הפרוטוקרט שרד עד להכרזת העצמאות של תוניסיה בשנת 1956, צרפת הכירה בתוניסיה במהרה. לאחר מתן העצמאות שרר מתח בן צרפת לתוניסיה ב-1957 צרפת הפסיקה את הזרמת הכספים שעמדו באותו הזמן על 33.5 מיליון דולר אמריקאי לתוניסיה בשל תמיכה בעצמאותה של המדינה השכנה, אלג'יריה. נשיא תוניסיה חביב בורגיבה ציין כי "צרפת ותוניסיה לעולם לא יהיו עוד שותפות בלעדיות."[1].

גם לאחר מתן העצמאות לתוניסיה החזיקה צרפת בסיסים צבאיים בתוניסיה, הגדול שבהם בעיר הנמל ביזרטה. בשנת 1958 ביצעה צרפת פעולת תגמול בתוניסיה נגד מורדים אלג'יריים ששהו בשטחה בפעולה נהרגו אזרחים רבים. כתגובה ניתקה תוניסיה את יחסיה עם צרפת ודרשה לפנות את הבסיסים הצרפתיים משטחה. שילטנו של דה גול פינה את רוב הבסיסים אך המשיך להחזיק את בסיס הצבא בביזרטה. בשנת 1960 לאחר דרישות חוזרות ונשנות לפינוי הצבא הצרפתי מביזרטה, תקפו כוחות תוניסאים את הצבא הצרפתי בעיר[2]. לאחר התערבות בינלאומית נפתחו שיחות בן הצדדים על פינוי הצבא הצרפתי והושג הסכם. בשנת 1963 אחרוני החיילים הצרפתים עזבו את תוניסיה.

בהמשך פיתחו צרפת ותוניסיה יחסים כלכליים ופוליטיים הדוקים. צרפת עדיין רואה בתוניסיה חלק מאזור ההשפעה שלה. בצרפת חיים מאות אלפי אזרחים ממוצא תוניסאי.

צרפת סירבה לבקר את נשיא תוניסיה זין אל-עאבדין בן עלי, שהיה לבן בריתה, למרות המתה ורצח של מפגינים לא אלימים רבים.[3] בסופו של דבר בן עלי התפטר והועמד לדין, צרפת גונתה בפסק דין זה.

ייצוג

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה