יס"ס (ראשי תיבות של השם בגרמנית: JSS – Juedische Soziale Selbsthilfe; בפולנית: żydowska Samopomoc Społeczna; ביידיש: יידישע סוציאלישע אליינהילף) היה ארגון יהודי לעזרה הדדית, לסיוע כספי[1] ולאספקת תרופות, ביגוד ומזון ליהודים בתקופת השלטון הנאצי בגנרלגוברנמן. הארגון אסף תרומות מגורמים חיצוניים וחילק אותם לאוכלוסייה המקומית. הוא היה אחד משלשה ארגונים שהוקמו למטרה זו. בנוסף אליו הוקמו ארגון פולני (RGO) וארגון אוקראיני. מרכזו היה בקרקוב ובראשו עמד מיכאל וייכרט.

הארגון הוקם מאי 1940 והיה היחיד שקיבל היתר פעולה מהשלטונות הגרמניים. הוא סייע בהקמת מטבחים ציבוריים ובאספקת מזון לגטאות[2], הקים מרפאות[3], נתן שירות רפואי לנזקקים, סיפק תרופות לבתי החולים, רכש בגדים ועזר בהקמת בתי מלאכה ביישובים שונים. הוא ייסד קורסים להכשרה מקצועית[4], כדי לתרום לתעסוקת יהודים ביישוביהם ובכך למנוע העברתם למחנות עבודה. תחת מטרית הארגון, התאחדו הארגונים היהודיים הבאים: טא"ז - ארגון הבריאות, צנטוס - מרכז לטיפול בילדים יתומים ונטושים, אורט - ארגון להכשרה תעסוקתית, CEKABE - חברת הלוואה חינם, JEAS - ארגון סיוע לעולים ו-TOPOROL - ארגון חקלאי שגידל ירקות לתושבי הגטו.

הנהלת היס"ס כללה נציגים מגטאות מכל רחבי הממשל הכללי בפולין. הוא שמר על קשר רציף עם כל הקהילות היהודיות, כולל הנידחות ביותר, וכן עם אסירים יהודים במחנות. במשך שנתיים היה ה-JSS ארגון התמיכה החשוב ביותר ליהודים בגטאות. יחד עם זאת, משאביו הכספיים היו דלים מאוד. וייכרט, מנהל ה-JSS, אמד את תקציבו החודשי בכמיליון זלוטי.המימון הגיע בעיקר מהג'וינט האמריקאי אך גם מהארגון הפולני והאוקראיני. 18% מכספי הארגונים הללו הוקצו לאוכלוסייה היהודית. בדצמבר 1941 נכנסה ארצות הברית למלחמה[5] ונותק הקשר עם הג'וינט. לכן עבר הארגון לפעולה מחתרתית, וניסה למנוע העברת יהודים למחנות ההשמדה באמצעים שהיו לא חוקיים בתקופה .

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קרשניק באנציקלופדיה של הגטאות באתר יד ושם
  2. ^ זקליצ'ין באנציקלופדיה של הגטאות באתר יד ושם
  3. ^ פיוטרקוב טריבונלסקי באנציקלופדיה של הגטאות באתר יד ושם
  4. ^ יסלו באנציקלפדיה של הגטאות באתר יד ושם
  5. ^ ורשה באתר יד ושם
  ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.