יצחק גיטרמן

אין תמונה חופשית

יצחק גיטרמן (Gitterman Yitzhak), (נולד בשנת 1889 - נפטר 1943). היה מראשי הג'וינט בפולין וממארגני הסעד בפולין הכבושה, פעיל מחתרת ונאמן ה'ארגון היהודי הלוחם'.[1]

הוא נולד בהורנוסטאיפיל (Hornostaipil) שבאוקראינה, שהייתה שייכת לאימפריה הרוסית. מגיל צעיר עזר לפליטים ונרדפים ובתקופת מלחמת העולם הראשונה עסק בתמיכה לפליטים ובקורבנות של העיירות מגליציה וליטא. בשנת 1921 מונה למנהל סניף הג'וינט בוורשה שבפולין. בתפקידו זה, היה שותף לשיקום האוכלוסייה היהודית ובהקמת מוסדות רווחה.[1]

גיטרמן סייע למגורשי זבונשין בסוף 1938. עם הפלישה הגרמנית לפולין ב-1939 יצא גיטרמן מוורשה לווילנה, שם פעל לסיוע לקהילת הפליטים. בדצמבר 1939 עזב גיטרמן את ליטא לשוודיה כדי לפנות בבקשת עזרה מבחוץ ליהודים בפולין הכבושה. הגרמנים עצרו את ספינתו בים הבלטי ועצרו את כל האזרחים הפולנים בגיל השירות הצבאי. גיטרמן נכלא במחנה שבויים וחזר לוורשה באפריל 1940.

גיטרמן המשיך בפעילותו למען העזרה העצמית היהודית בוורשה גם לאחר שהמימון של הג'וינט פסק, בין היתר במסגרת ארגון יס"ס. הוא היה מעורב בפעולות המחתרת בגטו, כולל מאמצים חשאיים לתעד את חוויית הגטו (במסגרת ארכיון עונג שבת). כשהגיעו לגטו ידיעות על רצח המוני של יהודים בפולין, סייע גיטרמן בגיוס כספים לרכישת נשק עבור "הארגון היהודי הלוחם" בגטו ורשה.

גיטרמן נהרג ב-18 בינואר 1943, בעת שהשתתף בהתנגדות ביום הראשון של גל הגירושים השני מגטו ורשה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ 1 2 יצחק גיטרמן (1943-1889), יד ושם (בעברית)