יעל העליון
יעל העליון (10 בינואר 1938 - 12 באוקטובר 2002) הייתה משוררת, סופרת ילדים ואשת חינוך ישראלית. מייסדת והמנהלת הראשונה של"בית הספר לאמנויות תל אביב".
 | |
| לידה |
10 בינואר 1938 תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| התאבדה |
12 באוקטובר 2002 (בגיל 64) |
| עיסוק | משוררת, סופרת ילדים, אשת חינוך |
| בן/בת זוג |
יעקב העליון |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
ביוגרפיהעריכה
נולדה בתל אביב, בת לאסתר (אסיה) וד"ר יוסף (אוסיה) פעמוני (גלוקמן). בילדותה ובבגרותה נחשבה לעילוי ומופת, כישרונית ומחוננת. הקפידה לציין את יום הולדתה בתאריך העברי ח' בשבט.
היא נישאה לסופר ולעיתונאי איש "מעריב", יעקב העליון. בני הזוג התגוררו באילת שנים מספר, לאחר מכן שבו להתגורר בתל אביב. להם שני ילדים.
בתחילת דרכה עבדה כמורה, ובהמשך ייסדה את בית הספר לאמנויות תל אביב וניהלה אותו משנת 1984 ועד פטירתה בשנת 2002.[1]
העליון התאבדה בקפיצה מחלון דירתה במגדל לונדון מיניסטורס בתל אביב, לאחר שבעלה נחשד שקיים קשרים מיניים עם שתי אחיות, תלמידות בבית הספר אותו ניהלה[2].
לזכרה מתקיימת מדי שנתיים תחרות כתיבת סיפורים קצרים בבית הספר לאמנויות אותו ניהלה.
כתביהעריכה
- באמצע הקיץ
- מה ראיתי, המשטרה, הוצאת מסדה 1977
- פייטר, הוצאת קרני 1964, מסדה 1978
- מגן דוד אדום, הוצאת מסדה 1979
- מכבי האש הוצאת מסדה 1979
הערות שולייםעריכה
- ^ סמדר שילוני, נפטרה מנהלת ביה"ס לאמנויות בת"א, באתר ynet, 12 באוקטובר 2002
- ^ הארץ, יעל העליון גילתה על מעשי בעלה והתאבדה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2008
