יעקב אפשטיין (פסל ישראלי)

פסל ישראלי

יעקב יונה אפשטיין (19211 בדצמבר 2003[1]) היה פסל ישראלי יליד פולין.

יעקב אפשטיין
לידה 1921
קרמניץ, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בדצמבר 2003 (בגיל 82 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין הדרום עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה יקיר בת ים (2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה
 
אנדרטה לבני חוף הכרמל שנפלו במערכות ישראל, 1972

אפשטיין נולד בשנת בקרמניץ שבפולין לשרה ונחמן, שהיה חרט עץ ואבן. בגיל 14 הגיע לעיר המחוז לבוב, שם למד במכון הממשלתי לאמנות פלסטית. הוא ישב בלבוב בשנים 19461957, שם הרצה באקדמיה, בין התערוכות שהשתתף בהן הייתה התערוכה הגדולה לאמנות אוקראינית "מהמאה ה-11 עד ימינו" שנערכה בקייב. בהיותו בלבוב עבד גם בשימור ושִחזור אתרי הארכיטקטורה והפיסול באוקראינה כולל בניין האקדמיה למדעים בלבוב, תבליטי קיר בבית הספר לצוערים במייקופ ואנדרטה ליד סטלינגרד. בין הדיוקנאות שפיסל היה גם הדיוקן של המשורר האוקראיני טאראס שבצ'נקו השוכן במוזיאון באוקראינה.

אפשטיין זכה במלגת משרד התרבות והאמנות הפולני. דיוקן של הסופר שלום עליכם שיצר, נמצא בשגרירות ישראל בוורשה, והעתק ממנו – במרכז "תרבות יהודית" בוורוצלב.

בשנת 1959 עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בבת ים. אפשטיין נמנה עם מייסדי המכון לאמנות פלסטית בבת ים ושימש מנהל המחלקה לפיסול. בין תלמידותיו נמנות גם הפסלת והציירת שרה כץ, הפסלת זהרה רובין והפסלת טליה טוקטלי. בנוסף לימד פיסול בבית ספר לאמנויות "תלמה ילין", באקדמיה לאמנות "בצלאל" ובמכון אבני בתל אביב. יעל שלו הייתה בין תלמידיו.

היה חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל משנת 1960. יצירותיו נמצאות במשכן לאמנות על שם חיים אתר בקיבוץ עין חרוד מאוחד, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באודיטוריום בת ים, במוזיאון העירוני בחולון, בבית יציב, בבתי החולים השרון, וולפסון ועוד.

מוצג בתערוכת קבע במוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית ע"ש דוד בן ארי בבת ים. יצר אנדרטאות ופסלים מונומנטליים המוצבים ברחבי הארץ, בהם האנדרטה לבני חוף הכרמל שנפלו במערכות ישראל שליד עתלית, פסל של יאנוש קורצ'אק ותלמידיו ברחבת הספרייה בבת ים, פרוטומה של העיתונאי אילן רועה בגינת בית סוקולוב בתל אביב ועוד.

נפטר ב-2003. הותיר אחריו שתי בנות.

תערוכות

עריכה
 
אנדרטה ליאנוש קורצ'אק ותלמידיו בבית ים
  • 1979 – אמן בוחר אמן, מוזיאון תל אביב
  • 1980 – 27 פסלים, יד לבנים תל אביב
  • 1984 – 80 שנות פיסול בישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1984 – 25 שנה למכון לאמנות בת ים, מוזיאון עירוני
  • 1986 – גלריה שלוש, תל אביב. תערוכת יחיד
  • 1987 – בית מאירוב, המשכן לאמנות, חולון. תערוכת יחיד
  • 1989 – דיוקן, אמנות לעם
  • 1990 – המשכן לאמנות, חולון. תערוכת יחיד
  • 1991 – פגישה מחודשת, אמנות לעם
  • 1992 – המוזיאון העירוני ע"ש בן ארי, בת ים. תערוכת יחיד
  • 1994 – המוזיאון העירוני ע"ש קורין ממן, אשדוד. תערוכת יחיד
  • 1997 – הספרייה העירונית בבת ים. תערוכת יחיד
  • 2003 – משכן האמנים, הרצליה. תערוכת יחיד
  • 2009 - "חדר מלאכה"—במוזיאון לאמנות עכשווית בבת ים.[2]

פרסים

עריכה
 
פסל של העיתונאי אילן רועה בגינת בית סוקולוב
  • פרס שני לאנדרטה לזכר חללי העיר לבוב
  • פרס ראשון בתחרות להקמת אנדרטה להנצחת הנופלים בני חוף הכרמל[3]
  • פרס בתחרות לאנדרטה לזכר יאנוש קורצ'ק ביד ושם
  • פרס ראשון בתחרות בינלאומית לזכר הלוחמים בנאצים, יד ושם
  • פרס ראשון פסל אורבאני, אשדוד
  • שלוש פעמים – חתן פרס בת ים לאמנות
  • פרס על מפעל חיים – אגודת הפסלים והציירים בישראל

בשנת 2000 הוענק לו התואר יקיר העיר בת ים.

לקריאה נוספת

עריכה
  • ברוריה כרמלי, יעקב אפשטיין-פסלים, בעזרת עיריית בת ים ובית היציקה אי.פי יציקות, 1998, תל אביב
  • אברהם שמי-שהם, אמני בת-ים, 2003
  • הלי גוברין, יעקב אפשטיין, 2007
  • ד"ר דורית קדר, יעקב אפשטיין - תאוריה להתבוננות, 2006

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יעקב אפשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה