גירוש זבונשין

גירוש יהודים אזרחי פולין מגרמניה

גירוש זְבּוֹנְשׁין היה מבצע גירוש יהודים ממוצא פולני בגרמניה הנאצית במהלך אוקטובר 1938, במהלכו גירשו הנאצים מגרמניה את היהודים שלא הייתה ברשותם אזרחות גרמנית.

גירוש זבונשין היה הגירוש ההמוני הראשון של יהודים על ידי גרמניה הנאצית.[1]

שמות הגירוש עריכה

שמו הרשמי של הגירוש, כפי שנקרא בפי הנאצים, היה המבצע הפולני (בגרמנית: Polenaktion). במהלך הגירוש שוכנו אלפים מהיהודים שגורשו במספר עיירות ששכנו על הגבול בין גרמניה לפולין. מרבית היהודים המגורשים, כ-8,000, גורשו לעיירה זבונשין בה שהו תקופה ארוכה, ועל שמה נקרא הגירוש.

רקע עריכה

בימים האחרונים של אוקטובר 1938 אספו הנאצים למעלה מ-18,000 יהודים בעלי אזרחות פולנית שהתגוררו בגרמניה[2][3]. רבים מיהודים אלה חיו רוב שנותיהם בגרמניה, ובהם נכללו גם ותיקי מלחמת העולם הראשונה. יהודים אלו גורשו לעיירה זבונשין (Zbąszyń) שבגבול בין פולין לגרמניה, אך שם סירבה הממשלה הפולנית לקבלם, בהתאם לחוק האזרחות ממרץ 1938, שבו החליטו שלטונות פולין להפקיע את האזרחות הפולנית ממי שחי מעל 5 שנים מחוץ לפולין.

אירועי הגירוש עריכה

היהודים נותרו באזור הגבול, ללא מחסה מפני הקור, וסבלו ממחלות ורעב[4][5]. בעקבות התגייסות עולמית קיבלו מזון וציוד רפואי מהג'וינט (JDC), הצלב האדום הפולני[6] וארגונים יהודיים פולניים[7]. בסופו של משא ומתן בין ממשלות פולין וגרמניה סוכם שממשלת פולין תקלוט את המגורשים[8][9][10]. תנועת החלוץ בפולין קלטה חלק לא מבוטל מאותם מגורשים והעבירה אותם לחוות ההכשרה השונות ברחבי המדינה. כ-100 צעירים נקלטו בחוות ההכשרה בגרוכוב שליד ורשה[11].

בקשתו של הקונסול הבריטי בפולין מהנהלת היישוב היהודי בארץ להקצות 150 מהסרטיפיקטים שאושרו לעליה לטובת מגורשי זבונשין נדחתה[12][13][14]. כ-50 ילדים הועברו בינואר 1939 מזבונשין לאנגליה[15].

בין היהודים שהוגלו היה מרסל רייך-רניצקי, וכן משפחת גרינשפן מהנובר. בת המשפחה ברטה סיפרה על הגירוש לאחיה הצעיר, הרשל גרינשפן, שהתגורר באותה העת בפריז. גרינשפן סער מרגשות זעם, נטל אקדח וניגש לשגרירות גרמניה בפריז ושם ירה מטווח קרוב בפקיד זוטר בשגרירות, ארנסט פום ראט. ראט נפצע קשה ונפטר יומיים לאחר מכן. גרינשפן נעצר ונחקר על ידי המשטרה[16]. על פי הוראתו של שר התעמולה יוזף גבלס, זכתה ההתנקשות לפרסום נרחב בעמודים הראשיים של כל עיתוני גרמניה הנאצית. המשטר הנאצי ניצל את מקרה הרצח לארגון פרץ האלימות, הספונטני לכאורה, של ליל 9 בנובמבר 1938, שנודע כליל הבדולח.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גירוש זבונשין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תהלה הרץ, כרך שני, שני, חורבן וגבורה, נאציזם ושואה, מכון הר ברכה, 2015, משברים ותקומה, עמ' 39
  2. ^ מרטין גילברט, ליל הבדולח, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2005, עמ' 11-12.
  3. ^ Lea Prais, Displaced Persons at Home - Refugees in the Fabric of Jewish Life in Warsaw, September 1939 - July 1942, pub. at 2015, p. 42
  4. ^ טרגדיות במחנה זבונשין, הַבֹּקֶר, 26 בדצמבר 1938
  5. ^ במחנה זבונשין - תינוק יהודי קפא מקור, הַבֹּקֶר, 8 בינואר 1939
  6. ^ "הצלב האדום" בפולין לטובת היהודים המגורשים, הצופה, 7 בנובמבר 1938
  7. ^ Jürgen Matthäus, Mark Roseman, Jewish Responses to Persecution: 1933-1938
  8. ^ המו"מ ברלין-ורשה על גורל הגולים נפסק, הַבֹּקֶר, 6 בנובמבר 1938
  9. ^ מחנה זבונשין יחוסל בקרוב ?, דבר, 22 בדצמבר 1938
  10. ^ מחנה זבונשין לקראת חיסול, הַבֹּקֶר, 22 בדצמבר 1938
  11. ^ לפי עדותו של דוד הרשברג בספר "בשדמות גרוכוב", הוצאת בית לוחמי הגטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, עמודים 368-369
  12. ^ אין עזרה מא"י, הַבֹּקֶר, 23 בנובמבר 1938
  13. ^ הקונסון הבריטי בפולין בקש 150 סרטיפיקטים - ממשלת ארץ-ישראל לא נענתה, דבר, 23 בנובמבר 1938
  14. ^ ממשלת ארץ-ישראל דוחה בקשת הקונסול הבריטי בווארשה, הצופה, 23 בנובמבר 1938
  15. ^ 50 ילדים מזבונשין לאנגליה, הַבֹּקֶר, 1 בינואר 1939
  16. ^ "אני מוכרח למחות - כי שהעולם ישמע את מחאתי" - כתב גרינשפן להוריו, הַבֹּקֶר, 13 בדצמבר 1938