פתיחת התפריט הראשי

הרב יצחק בן אברהם בן יוסף ונה (מכונה מהרי"ו או מהר"י ונה, סביבות ה'של"ה 1575 - סביבות ה'ת"ל 1670[1]), היה מקובל ופוסק, מגדולי רבני תימן בזמנו[2].

ביוגרפיהעריכה

נולד לרבי אברהם בן יוסף ונה[2][3]. הרב יצחק רצאבי הביא מסורת במשפחת ונה שסיבת שם המשפחה, שמשמעותו בערבית היא "אנחה", היא שאחד מאבותיו של הרב נשבע לערבים כביכול בשם ה' "ואללה" כדי להחמיר על עצמו שלא יאכל מפת גויים כפי שנהגו בתימן, אלא שהיה משנה את מילת השבועה ל"ונה"[4].

המהרי"ץ כתב עליו: "ובאשר נכנס ר' אברהם ונה אל צנעא לקנות... [הביא] עמו את יצחק בנו ילד. וכאשר ר' יוסף הנזכר הציץ בו כי רוח אלהים בו, ויביאהו אל ביתו [ויפצר בו ללון] וילבישהו ויאכילהו וישקה וילמדהו דעת והיה לו לרב" (מהרי"ץ, מגילת תימן). רבי יצחק התגורר בכפר "מעבר", דרומית לצנעא. למד בילדותו בצנעא אצל רבי יוסף עראקי-הכהן. לאחר מכן למד אצל רבי שלמה הכהן בעל ספר "לחם שלמה", שרבי יצחק מרבה להביא בחיבוריו דברים בשמו. ייתכן שלמד גם אצל רבי סעדיה קורח. במקום אחד בספריו, בעניין תפילת הדרך, הוא מזכיר דבר הלכה בשמו של רבי יוחנן מזרחי בעל ספר ה"מזרחי" על הש"ס[5]. רבי יצחק פעל להפצת תורת הקבלה[6]. למחייתו התפרנס מכתיבת ספרי תורה וספרי לימוד[7].

בן דורו, הרב שלמה חראזי, מכנה אותו "מאור הגולה הרב המובהק"[8]. מהרי"ץ מזכירו בחיבוריו בלשון "אדונינו מהר"ר יצחק ונה" (סידור עץ חיים ח"ב דף ס"ב). באחת מתשובותיו הוא מזכירו כאחד הסופרים הגדולים, שמי יכול "לחלוק ולפסול מעשיהם חלילה"[9].

בהקדמת ספרו רכב אלקים הוא כותב: "אנו מודים בעצמנו שאין לנו חכמה ולא תבונה, שאפילו כעמי הארץ של הראשונים אין אנו". ואחר כך הוא כותב שאיננו מחבר אלא "מלקט", אף על פי שהוא עיבד הכול לפי דרכו והבליע בו את דברי עצמו פעמים רבות[10].

מסורת בידי צאצאיו היא שהשאיר אחריו שלושה ילדים[11].

חיבוריועריכה

  • רכב אלהים - חיבור בקבלה בדרך קצרה שבו הוא מתאר את השתלשלות העולמות לפרטיהם על פי הקבלה הקדומה, לפני התפשטות קבלת האר"י. הספר יצא לאור בפעם הראשונה בשנת התשנ"ב 1992 על ידי מכון "אור ישראל" עם מבוא מקיף מאת הרב רצאבי.
  • פעמון זהב - פירוש הלכתי על נוסח תימן בדרך הפרד"ס. הוא הכניס הוספות רבות בגוף הסידור מתוך סידורי הספרדים שנתפשטו בזמנו בתימן. בפירושו הוא מרבה להסתמך על הספרים בית יוסף, שולחן ערוך ומגיד מישרים לרבי יוסף קארו. ספר זה הוא הפירוש הראשון שנכתב על התכלאל, ב-2017 נדפס חלקים ממנו.
  • פירוש על הלכות שחיטה ומאכלות אסורות לרמב"ם. יצא לאור בשנת תשכ"ג (1963) בשם "פירוש עברי".
  • פירוש הלכתי להגדה של פסח. יצא לאור על ידי הרב יוסף קאפח.
  • פירוש על מסכת אבות. יצא לאור על ידי הרב יצחק רצאבי.
  • פירוש על מגילת אנטיוכוס - נקראת בלשונו "מגילת בני חשמונאי".
  • ספר שער השמים, בענייני קבלה
  • תקון סדר השכמת הקריאה בלילה
  • מבשר טוב
  • הגהות על ספרים שונים[12].

לקריאה נוספתעריכה

  • פלטיאל גיאת, "הרובד הלשוני בפירושו של רבי יצחק ונה לפיוטי סליחות", אילת אטינגר ודני בר-מעוז (עורכים), בתוך מטוב יוסף כרך ב', חיפה: אוניברסיטת חיפה, תשע"א

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף טובי, "רבי יצחק ונה והתחזקות העיסוק בקבלה בתימן", דעת 38, תשנ"ז עמוד 19 הערה 17
  2. ^ 2.0 2.1 http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=1279&ArticleID=8506
  3. ^ שם סבו מובא בחתימה על ספר שער השמים, מובא במאמר אופן המרכבה עמוד 36
  4. ^ מאמר אופן המרכבה, עמוד 38
  5. ^ המידע על רבותיו מובא על ידי הרב יצחק רצאבי במאמר אופן המרכבה עמוד 41-42
  6. ^ יוסף טובי, "רבי יצחק ונה והתחזקות העיסוק בקבלה בתימן", דעת 38, תשנ"ז, עמוד 20
  7. ^ הרב יצחק רצאבי, מאמר אופן המרכבה עמוד 32
  8. ^ הרב יצחק רצאבי, מאמר אופן המרכבה עמוד 14, בשם כתב יד
  9. ^ פעולת צדיק חלק א' סימן ק'
  10. ^ הרב יצחק רצאבי מאמר אופן המרכבה עמוד 19
  11. ^ הרב יצחק רצאבי מאמר אופן המרכבה עמוד 40
  12. ^ כגון על ספר 'תולעת יעקב' לרב מאיר אבן גבאי, בכתב יד