יצחק זימר

יצחק (אריק) זימר (נולד ב-16 ביולי 1932) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה בחקר תולדות הרבנות ביהדות גרמניה ובחקר המנהג בקהילות אשכנז.

ביוגרפיה עריכה

נולד בפרנקפורט, גרמניה. בגיל 4 היגרה משפחתו לארצות הברית.

למד בישיבה יוניברסיטי ובשנת 1965 הגיש את עבודת הדוקטור שלו. במקביל ללימודיו אלה הוסמך לרבנות. בשנים 1959–1971 כיהן כרב קהילת "אהבת תורה" (מאוחר יותר "אהבת תורה ותקוה חדשה") של יוצאי גרמניה בניו יורק.^[1]

ב-1971 עלה לארץ ישראל, וכיהן כמרצה במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

תחומי המחקר העיקריים שלו הם חקר התפתחותם של מנהגי קהילות אשכנז בימי הביניים ובראשית העת החדשה וחקר תולדות הרבנות בקהילות אלה.

במקביל לעבודתו באוניברסיטה החל ללמוד בכולל בית אריאל, ולאחר שיצא לפנסיה, החל ללמוד שבוע שלם בכולל בית אריאל ואף הוסמך שם לדיינות.

Harmony and Discord – an Analysis of the Decline of Jewish Self-Govemment in 15th Century Central Europe, New York 1970
פרקים בתולדות היהודים בנסיכות אנסבך במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה, רמת גן תשל"ה.
Jewish Synods in Germany During the late Middle Ages (1286–1603), New York 1978
מתולדות הרבנות בגרמניה במאה הט"ז – הסכסוך בין רבני פרנקפורט לרבני שוואבן (שכ"ד–שכ"ה), ירושלים תשמ"ד.
רבי חיים ב"ר בצלאל מפרידברג: אחי המהר"ל מפראג, ירושלים תשמ"ז.
עולם כמנהגו נוהג – פרקים בתולדות המנהגים, הלכותיהם וגלגוליהם, ירושלים תשנ"ו.
גחלתן של חכמים – פרקים בתולדות הרבנות בגרמניה במאה השש-עשרה ובמאה השבע-עשרה, באר שבע וירושלים 1999.

מחקרים בתולדות יהודי אשכנז: ספר יובל לכבוד יצחק (אריק) זימר, בעריכת דניאל שפרבר, גרשון בקון ואהרן גימאני, רמת גן תשס"ח.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.