אהרן גימאני

פרופסור באוניברסיטת בר אילן, חוקר יהדות תימן

אהרֹן גימאני (נולד בל' בסיוון ה'תשי"ד; 1 ביולי 1954) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' אהרן גימאני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 ביולי 1954 (בן 69)
ל' בסיוון ה'תשי"ד
זבדיאל, ישראל
ענף מדעי תולדות עם ישראל, תנ"ך
מקום מגורים פתח תקווה, ישראל
עיסוק חקר יהדות תימן
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון, המכללה האקדמית אשקלון
פרסים והוקרה
  • פרס המכון לחקר מנהגי העדות בישראל
  • פרס עמינח
  • פרס שבזי למחקר ולחכמת ישראל
  • פרס הפדרציה של יהדות תימן באמריקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד במושב זבדיאל להורים שעלו מהעיר גֹימאן (غيمان) שבמרכז תימן בעליית על כנפי נשרים בשנת ה'תש"ט (1949). החמישי מבין אחד עשר ילדים (בנוסף שניים מאחיו נפטרו בתימן). בהמשך עברה המשפחה להתגורר ברעננה.

סיים את לימודיו לתואר ראשון, לתואר שני ולתואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לתולדות עם ישראל (כל התארים) ובמחלקה לתנ"ך (תואר ראשון).

במסגרת לימודיו לתואר השלישי, בשנת ה'תשמ"ז (1987), החל ללמד במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן. לימד גם באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללה האקדמית באשקלון. כמו כן, עבד כחוקר במכון לחקר היהודים במזרח שבאוניברסיטת בר-אילן.

בשנים ה'תשס"ז-ה'תש"ע (2010-2007), כיהן כראש החוג הרב תחומי במדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה התמודד בבחירות המקדימות במפלגת הבית היהודי[1] ושובץ במקום ה-24 ברשימתה לכנסת. הרשימה זכתה ב-12 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת.[2]

נשוי לברוריה, אב לארבעה. מתגורר בפתח תקווה.

פעילותו עריכה

פרופ' גימאני הוא חוקר בעל שם בין-לאומי[דרוש מקור], ומחקריו מתרכזים בתחומי ההיסטוריה, החברה והתרבות של היהודים בתימן. פרסם למעלה מ-120 מחקרים בבמות מדעיות בישראל ומחוצה לה.

תחומי התמחותו המדעיים הם תורת ארץ ישראל במאה ה-16, חקר שמות וכינויים בגניזה הקהירית ובקהילות ישראל, הקולופונים בכתבי-יד תימניים, כתובות וגיטין תימניים, חקר קהילות ויישובי היהודים בתימן.

יצא להשתלמויות רבות בבריטניה ובארצות הברית לשם קידום מחקריו. כמו כן הרצה בכנסים בין-לאומיים רבים (למעלה מ-70) בישראל ומחוצה לה.

ארגן כנסים מדעיים בין-לאומיים, וביניהם:

  • המנהיג והמנהג באשכנז מטעם הקתדרה לתולדות הרבנות באירופה בדורות האחרונים ע"ש יקותיאל וחנה קליין, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"א
  • יהודי תימן – זהות ומורשת, לציון 60 שנה לעליית על כנפי נשרים", אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א

חבר בוועדות מקצועיות, ובהן הוועדה המייעצת בתחומי יהודי ספרד והמזרח של מרכז שז"ר בירושלים, והוועדה האקדמית של מרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן.

במשך כ-20 שנה היה מרכז "הקתדרה לתולדות הרבנות באירופה בדורות האחרונים" באוניברסיטת בר-אילן, ובשנים ה'תשנ"ג-ה'תשנ"ה (1995-1993) העביר שידורים בקול ישראל ליהודים שנשארו בתימן.

בהדרכתו סיימו עשרה תלמידי מחקר לתארים מחקריים גבוהים: חמישה לתואר השני וחמישה לתואר דוקטור.

פרסים ומענקים עריכה

בין הפרסים שזכה בהם על תרומתו במחקר:

זכה במענקי מחקר שונים לקידום מחקריו:

ספרים שכתב עריכה

  • תמורות במורשת יהדות תימן בהשפעת השולחן ערוך וקבלת האר"י, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, ה'תשס"ה (הדפסה שנייה: ה'תשס"ו).
  • חבצלת השרון לרבי יחיא בשירי, בית ההוצאה של 'יד הרב נסים', ירושלים, ה'תשס"ח.
  • The Names of Yemenite Jewry – A Social and Cultural History, University Press of Maryland 2017.
  • רבי שלום שבזי: עיונים בקובץ חדש בכתב ידו – בצירוף פרקי מבוא על דמותו ותקופתו ועדויות על עלייה לקברו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, ה'תש"ף.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה