יצחק חילו

יצחק בן יוסף חילו היה יהודי ספרדי ונוסע לארץ ישראל מהמאה ה-14. עלה לארץ ישראל בשנת 1333 (שנת ה'צ"ג)^[1]. מכתב בן שלושה עמודים בעברית לאביו ולקרוביו בספרד נשתמר בספרייה הלאומית של צרפת וכתב היד המקורי אבד^[2].

בשיכון דן בתל אביב נקרא רחוב על שמו.^[3]

שבילי ירושלים

בשנת 1847 פרסם אליקים כרמולי בספרו "Itinéraires de la Terre Sainte" תרגום לצרפתית של איגרת בשם "שבילי דירושלים" שמיוחסת לחילו. מאוחר יותר תורגם החיבור לעברית על ידי ישראל זאב הורוביץ, ופורסם במאסף "ירושלים" של אברהם משה לונץ. החיבור נכתב בצורה של מכתב המופנה לאביו ולקרוביו של המחבר, ובו הוא מתאר את חיי היהודים ומשלח ידם בירושלים ובערים בקצה כל שבעת השבילים היוצאים מירושלים ומתפרסים בכל רחבי ארץ ישראל^[4].

חוקרים שונים טענו כי אגרת כזאת אכן הייתה קיימת בספרייה בפריז, אך התוכן שפרסם כרמולי הוא מזויף.^[5] בתוך הדברים יש לכאורה חומר בעל-חשיבות לתולדות הקבלה. חוקר הקבלה גרשם שלום ראה בו זיוף.^[5]^[6] פרופסור מיכאל ארליך מהמחלקה ללימודי מזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, סבר שרוב החיבור הוא מקורי וחובר על ידי נוסע בן המאה ה-14, ורק מיעוטו הוא תוספות מזויפות של כרמולי^[7].

הספר נכלל גם בקובץ של יהודה דוד אייזנשטיין "אוצר מסעות", אשר ראה אור בשנת 1927.

קישורים חיצוניים

י.ז. הורביץ (מתרגם), שבילי דירושלים לרבי יצחק חילו, מתוך המאסף "ירושלים" כרך יג, ירושלים תרע"ט, באתר HebrewBooks
יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, שבילי דירושלים לר' יצחק חילו מעיר לריסא בארגון, עמ' 71–79.
גרשם שלום, ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו - מזויף, ציון ו', תרצ"ד, עמ' לט–נג (הקישור אינו פעיל, ט"ז בטבת ה'תשפ"ד)

הערות שוליים

^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, מבוא, עמ' 71
^ גרשם שלום, "ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו — מזויף", ציון: מאסף החברה הא״י להיסטוריה ואתנוגרפיה ט, תרצ"ד, עמ' מ (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
^ הרחוב על שמו של יצחק חילו המאונך לרחוב על שם בנימין מטודלה, שבדומה לחילו נסע אף הוא בעולם וכתב על מסעותיו.
^ מאיר וקסמן, History of Jewish Literature, כרך 2, עמ' 491
^ ¹ ² גרשם שלום, "ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו — מזויף", ציון: מאסף החברה הא״י להיסטוריה ואתנוגרפיה ט, תרצ"ד, עמ' לט–נג (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, עמ' 222, הערה 104: "העוסקים בתולדות ארץ־ישראל בימי־הביניים זוכרים תמיד את הזיוף המפורסם מאוד של המלומד רב־המוניטין א' כרמולי, ממציא מסע העלייה־לרגל של ר' יצחק חילו. אם כי הזיוף כבר הוכח בו־זמנית על־ידי ג' שלום ומ' איש־שלום, משתמשים בו עד היום כמה חוקרים נוצרים נכבדים".
^ מיכאל ארליך, ספר שבילי דירושלים המיוחס לר' יצחק חילו - מזויף?, ירושלים וארץ־ישראל 6, תשס"ח, עמ' 87-59

[1] יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, מבוא, עמ' 71

[2] גרשם שלום, "ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו — מזויף", ציון: מאסף החברה הא״י להיסטוריה ואתנוגרפיה ט, תרצ"ד, עמ' מ (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

[3] הרחוב על שמו של יצחק חילו המאונך לרחוב על שם בנימין מטודלה, שבדומה לחילו נסע אף הוא בעולם וכתב על מסעותיו.

[4] מאיר וקסמן, History of Jewish Literature, כרך 2, עמ' 491

[שלום-5] ¹ ² גרשם שלום, "ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו — מזויף", ציון: מאסף החברה הא״י להיסטוריה ואתנוגרפיה ט, תרצ"ד, עמ' לט–נג (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

[6] יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, עמ' 222, הערה 104: "העוסקים בתולדות ארץ־ישראל בימי־הביניים זוכרים תמיד את הזיוף המפורסם מאוד של המלומד רב־המוניטין א' כרמולי, ממציא מסע העלייה־לרגל של ר' יצחק חילו. אם כי הזיוף כבר הוכח בו־זמנית על־ידי ג' שלום ומ' איש־שלום, משתמשים בו עד היום כמה חוקרים נוצרים נכבדים".

[7] מיכאל ארליך, ספר שבילי דירושלים המיוחס לר' יצחק חילו - מזויף?, ירושלים וארץ־ישראל 6, תשס"ח, עמ' 87-59

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]