יצחק לודן

יצחק לודן (19222017) היה עיתונאי וסופר, ממנהיגי תנועת "הבונד" בישראל, ופעיל למען שימור תרבות היידיש.

ביוגרפיהעריכה

נולד בוורשה, פולין למשפחה דוברת יידיש בה חמישה ילדים, שלושה אחים ושתי אחיות. אמו הייתה עקרת בית ואביו עבד כצבע. למד בבית הספר של רשת ציש"א, שהוקמה על ידי אנשי המפלגות הסוציאליסטיות ("הבונד", "פועלי ציון", מה"מאוחדים" ומהבלתי-תלויים). היה פעיל בתנועת הנוער של הבונד - סקיף[1].

בגיל 15 ברח מוורשה לברית המועצות וכך שרד את המלחמה, אך נשלח בידי הסובייטים לשנתיים של מעצר ועבודת פרך. שנה ישב בכלא בביאליסטוק ויותר משנה היה אסיר במחנה עבודה בצפון אוראל. אחר כך נדד ברחבי ברית המועצות והגיע לאוזבקיסטן, חלה קשה ושקל 35 קילו. במשך נדודיו כפליט במרכז אסיה הוא נפגש עם סופר היידיש הגולה משה ברודרזון, וזה התרשם מניסיונותיו הראשונים בכתיבה ועודד אותו להמשיך בכתיבה ספרותית. באוזבקיסטן התמנה למזכיר קולחוז, ונשלח לקישינייב ללמוד חקלאות. כאשר חזר לפולין בשנת 1946 הוא גילה שכל משפחתו נספתה בשואה, פרט לאחיו יוסף. בשנת 1948 לודן, שלא רצה להישאר בפולין תחת שלטון סובייטי, עזב את וורשה יחד עם אחיו והם החליטו להגיע לישראל. עם הגיעו לארץ היה פעיל בסניף הבונד הקטן שהוקם בישראל לאחר חורבן הבונד בשואה[2]. שירת בצה"ל כצלם[1].

בפברואר 1953 החל לעבוד כעיתונאי בעיתון היידיש לעצטע נייעס, שם עבד עד היציאה לפנסיה בשנת 1991. בשנת 1971 מונה גם לעורך לעבנס-פראגן, דו-ירחון תרבותי יידי, בעל זיקה ליוצאי תנועת הבונד, עד לסגירתו בשנת 2014. שימש גם ככתב העיתון היהודי אמריקאי ביידיש - הפורוורד[1]. בשנות ה-70 שימש כחבר נשיאות אגודת העיתונאים בתל אביב[3]. לודן כתב חדשות, ביקורות, כתבות, פיליטונים ובעיקר מאמרים פובליציסטיים. בנוסף תרגם ליידיש ספרים ושירה בעברית.

במשך השנים המשיך לודן להיות פעיל בתנועת "הבונד", עסק במחקר ותיעוד ההיסטוריה שלה[4], והיה מעורב בהקמת "הבונד הישראלי", שהייתה בעיקר עמותה לעזרה הדדית ומקום מפגש חברתי[2].

אף שבגיל 15 נאלץ לודן להפסיק את לימודיו, הוא רכש לעצמו במהלך השנים השכלה רחבה והתמחות אקדמית בפילוסופיה ובתולדות האמנות. את יכולתו המחקרית בתחום האמנות הפלסטית הוא הציג בספרו "פערל פון גן-עדן" (פנינים מגן-עדן) שיצא לאור ב-1978. שני כרכים מכתביו העיתונאיים יצאו לאור בשנת 2010 בשם "אין געיעג נאך מאמענטן" (במרדף אחר הרגעים) בהוצאת בית לייוויק[5][6].

פרסים והוקרהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה