יצחק מאיר וייסנברג

יצחק מאיר וייסנברג
Icchak Majer Weisenberg
	אין תמונה חופשית
לידה	1881; ז'לחוב, רפובליקת פולין
פטירה	13 באוגוסט 1938 (בגיל 57 בערך); ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
מדינה	פולין הקונגרסאית, פולין
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בוורשה

יצחק (אִיצֶ'ה) מאיר וַיְיסֶנְברג (בכתיב יידי: יצחק (איטשע) מאיר װײַסענבערג; בכתיב לועזי: Itshe Meyer Vaysenberg; נכתב גם Isaac Meir Weissenberg; בכתיב בפולנית: Icchak Majer Weisenberg, גם Wajsenberg;‏ 1878/1881, ז'ליחוב, פולין – 13 באוגוסט 1938, ורשה) היה סופר יידיש יהודי פולני.

ביוגרפיה

וייסנברג נולד בז'ליחוב (Żelechow) ב-1878 או ב-1881 (במקורות הרשמיים מופיעה השנה 1881^[1], אך בתו כותבת בביוגרפיה שלה על אביה שהוא מסר לה שנולד ב-1878^[2]). אביו היה בורסקאי.

ב-1904 פרסם את הנובלה הראשונה שלו: "א שטעדטיל" ("עיירה"), בכתב עת שהוציא הסופר י"ל פרץ. יצירה זו הביאה לו פרסום רב, והיא נחשבת עד היום כיצירתו החשובה ביותר. היא נכתבה כמענה לסיפור "די שטעטל" ("העיירה") מאת שלום אש. ב-1905, לאחר שי"ל פרץ עודד אותו וקירב אותו לחוגו, עזב וייסנברג את עבודתו כעושה קופסאות והתמסר לכתיבה. הוא פרסם בכתבי עת ומאספים שונים ביידיש שיצאו בפולין. כך למשל, פרסם את הסיפור "א טאטע מיט בנים" ("אב עם בנים") בכתב העת "ליטערארישע בלעטער" ב-1908. לאחר מותו של י"ל פרץ ב-1915, שהיווה עבורו מכה קשה, נעשה וייסנברג אחת מהדמויות החשובות בספרות יידיש, כשהוא תופס את מקומו של פרץ כמקדם ומעודד כישרונות צעירים. הוא התנגד, במיוחד, לשליטה של הליטוואקעס (הליטאים) – האליטה הספרותית והחברתית – בחיי הספרות ובחיים הקהילתיים. באותו זמן החל להוציא את המאסף "יודישע זאצעלביכער". הוא אסף סביבו סופרים צעירים ומבטיחים כמו שמעון הורונצ'יק, עוזר ורשבסקי, יוסף פפירניקוב ואחרים.^[3]

וייסנברג נפטר ב-13 באוגוסט 1938 בוורשה, ונקבר בשדרת הסופרים בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה, ליד הירש דוד נומברג.

אפיונו כסופר

קברו של יצחק מאיר וייסנברג בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה

בניגוד לראייתו הסנטימנטלית של שלום אש את העיירה היהודית במזרח אירופה, וייסנברג נקט גישה נטורליסטית על מנת לחקור את המחלוקות בין היהודים, בדרך כלל, על פי המעמדות בחברה. הוא "הדגיש את השפעת הדוקטרינות המהפכניות החדשות בקרב תושבי העיירות שמעירות אותם מאדישותם ומפצות את יסודותיהן"^[4]. בכתביו, ובמיוחד בכתבי העת שהוציא, התנגד וייסנברג לאליטה הליטאית, ששלטה, לדעתו, בעולם הספרות ביידיש. התנגדותו באה לידי ביטוי בין השאר בשימוש במילים אופייניות ליידיש המקומית של עיירת הולדתו ז'ליחוב, כמו גם בכתיב ייחודי המבוסס על המבטא של היידיש הפולנית (הנבדל מזה של היידיש הליטאית). כמו כן, במסגרת מאבק זה ניסה וייסנברג להכריח את הסופרים שגילה לכתוב בכתיב יידיש ייחודי שהוא פיתח במקום בכתיב המקובל^[5]. מלחמתו זו הייתה מלחמת סרק ועוררה גיחוך בקרב הממסד הספרותי בן זמנו^[6].

כתביו

ביידיש

קאספער [קַסְפֶּר], ורשה:, 1910
א שטעדטיל [עיירה], ורשה: 1910
שריפטען [כתבים], ורשה: 1910
קנאה און תאוה און אנדערע ערצהלונגען [קנאה ותאוה וסיפורים אחרים], ורשה: 1911
ערצעהלונגען און בילדער [סיפורים ותמונות], ורשה: 1912
יודישע זאמעלביכער, ורשה: ווייסענבערג, 1918–1920
דור הולך ודור בא: ערציילונג, ליבוי: 1920
א שלעכטע פרוי און אנדערע ערצעהלונגען [אישה רעה וסיפורים אחרים], ורשה: 1921
ווירקליכקייט [מציאות], ורשה: ווייסענבערג, 1925
רעאלע קראפטן [כוחות ריאליים], ורשה: ווייסענבערג, 1925
אינזער האפענונג : א צוויי וועכנטליכער זשורנאל [תקוותנו: דו שבועון] / רעדאגירט: י"מ ווייסענבערג, ורשה: 1926
דער איבערגאנג: ראמאן פון קינדער לעבן [המעבר: רומן על חיי ילדים], ורשה: 1927
די וועלט ווי א טרוים [העולם כחלום], ורשה: 1932
קונסט און סוביעקטיוויטעט [אמנות וסובייקטיביות], ורשה: 1932
שרייבער און זייערע ווערק [סופרים ויצירותיהם], ורשה: 1933
אין דער טיעפער אייביקייט [בַּנצח העמוק], ורשה: 1937
פאר יוגנט [לִילדים], ורשה: 1938

יצירתו שתורגמה לעברית

כתבים נבחרים (עברית: ש' מנדל), תל אביב: אופק, תש"ד
המשגעת בכפר: סיפורים מאת י"מ ויסנברג (תרגם מיידיש: אברהם לוינסון), תל אביב, ידיעות אחרונות, תש"ז?

לקריאה נוספת

לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, באנד 3. ניו יורק: קולטור-קאנגרעס/ציקא, 1960. (ביידיש)
פערל ווייסענבערג-אקסעלראד, י. מ. ווייסענבערג: זיין לעבן און שאפן 1838–1878, מונטריאול: 1986. (ביידיש)

Solomon Liptzin, A History of Yiddish Literature, Middle Village, NY: J. David, 1972. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

כתבים של י. מ. וייסנברג לצפייה ולהורדה בארכיון האינטרנט
קברו, באתר Virtual Cemetery
י. מ. וייסנברג, דבר, 18 באוגוסט 1938 (נקרולוג)
מידע על יצחק מאיר ווייסענבערג בקטלוג הספרייה הלאומית
יצחק מאיר ויסנברג (1881-1938), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, כרך ג, ניו יארק: אלטוועלטלעכן יידישן קולטור-קאנגרעס, עמ' 415
^ פערל ווייסענבערג-אקסעלראד, י. מ. ווייסענבערג : זיין לעבן און שאפן 1938-1878, מאנטרעאל: . מ. ווייסענבערג בוכפאנד, 1986, עמ' XXIII
^ יוסף אוקרוטני בהקדמה לספרו של שמעון הורונצ'יק אין גערויש פון מאשינען, עמודים VIII-IX
^ Liptzin, p. 257.
^ לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, כרך ג'.
^ ח. שמרוק. בהקדמה לספר די גאס מאת ישראל רבון

[1] לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, כרך ג, ניו יארק: אלטוועלטלעכן יידישן קולטור-קאנגרעס, עמ' 415

[2] פערל ווייסענבערג-אקסעלראד, י. מ. ווייסענבערג : זיין לעבן און שאפן 1938-1878, מאנטרעאל: . מ. ווייסענבערג בוכפאנד, 1986, עמ' XXIII

[3] יוסף אוקרוטני בהקדמה לספרו של שמעון הורונצ'יק אין גערויש פון מאשינען, עמודים VIII-IX

[4] Liptzin, p. 257.

[5] לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, כרך ג'.

[6] ח. שמרוק. בהקדמה לספר די גאס מאת ישראל רבון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

אין תמונה חופשית
לידה	1881 ז'לחוב, רפובליקת פולין
פטירה	13 באוגוסט 1938 (בגיל 57 בערך) ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
מדינה	פולין הקונגרסאית, פולין
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בוורשה