יצחק קמינר

רופא ומשורר יהודי-רוסי (1834–1901)

יצחק אייזיק קמינֵר (קאמינר; מאי 1834, ה'תקצ"ד, ז'יטומיר, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 1901, ברן, שווייץ) היה משורר יהודי עברי.

יצחק קמינר
לידה מאי 1834
ה'תקצ"ד
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ז'יטומיר, האימפריה הרוסית (אוקראינה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באפריל 1901 (בגיל 66)
ט"ז בניסן ה'תרס"א
שווייץשווייץ ברן, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קייב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה משורר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

קמינר נתפס להשכלה כנער, כך זכה לאחר חתונתו בגיל 16, בשנת 1854, במשרת מורה בבית הספר הממשלתי ליהודים של ז'יטומיר, שם לימד עד 1859. לאחר מכן עבר לקייב על מנת ללמוד רפואה באוניברסיטת קייב. כשהשלים את לימודיו שימש כרופא מחוזי בצ'רניהיב. (צ'רניגוב)

קמינר נטה לסוציאליזם, והיה קשור בפעילות מהפכנית. כתב שירים בעיתונים הסוציאליסטיים היהודיים "האמת" ו"אספת חכמים", אף שהסתייג מהנטיה להתבוללות שהתבטאה בחוגים אלו. כמו כן פרסם שירים ב"המגיד", "השחר", "הקול", "הכרמל' ועוד; שיריו מעבירים ביקורת על החסידים ועל המשכילים החדשים, במיוחד התלוצץ על טיפוסי ה'גבירים'. סדרת שירים שכתב בשם 'משכיל אל דל' מתארת ברוח חיובית את הטיפוס היהודי העממי.

קמינר הצטרף ל'חיבת ציון' והטיף לה בשיריו ובאספות עם. את מתנגדיה דן ברותחין ובבקורת קטלנית.

אחרי מותו פרסמו אחד העם וי"ח רבניצקי קובץ משיריו (אודיסה תרס"ו).

שיריו אינם נחשבים כבעלי ערך רב, אך בזמנו שימשו כתמרור אזהרה בפני התבוללות והיסחפות להשכלה רדיקלית.

מספריו

עריכה
  • סדר כפרות לבעל טקסי או, שבע תועבות בלבו: מסודרו של בני דן (ע"פ נוסח הריב"א ז"ל) (ווארשויא: דפוס א' גינז, תרל"ח)
  • קינות מסידורם של בני דן (וויען: געארג בראג, תרל"ח)
  • s:שירי יצחק בן אברהם, ד"ר קאמינר: כולל מבחר השירים שנדפסו בכתבי עת ובמאספים שונים עם הקדמה ותולדות המחבר (בצירוף תמונתו).

לקריאה נוספת

עריכה
  • י"ח רבניצקי, פיטן לאומי, בתוך: דור וסופריו, א' קמג'.
  • יוסף קלויזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, ו' 188.
  • הלל ברזל, המנון ומאניפסט: יצחק אייזיק קמינר. בתוך: שירת חיבת ציון (תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ח 1987), עמ' 116–122.

קישורים חיצוניים

עריכה