יצחק קמינר

משורר יהודי-רוסי
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יצחק אייזיק קמינֵר (קאמינר; מאי 1834, תקצ"ד, לֶבקיוב (על ידי ז'יטומיר), ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – 1901, ברן) היה משורר יהודי עברי.

ביוגרפיהעריכה

קמינר נתפס להשכלה כנער, כך זכה לאחר חתונתו בגיל 16, בשנת 1854, במשרת מורה בבית הספר הממשלתי ליהודים של ז'יטומיר, שם לימד עד 1859. לאחר מכן עבר לקייב על מנת ללמוד רפואה באוניברסיטת קייב. כשהשלים את לימודיו שימש כרופא מחוזי בצ'רניהיב. (צ'רניגוב)

קמינר נטה לסוציאליזם, והיה קשור בפעילות מהפכנית. כתב שירים בעיתונים הסוציאליסטיים היהודיים "האמת" ו"אספת חכמים", אף שהסתייג מהנטיה להתבוללות שהתבטאה בחוגים אלו. כמו כן פרסם שירים ב"המגיד", "השחר", "הקול", "הכרמל' ועוד; שיריו מעבירים ביקורת על החסידים ועל המשכילים החדשים, במיוחד התלוצץ על טיפוסי ה'גבירים'. סדרת שירים שכתב בשם 'משכיל אל דל' מתארת ברוח חיובית את הטיפוס היהודי העממי.

קמינר הצטרף ל'חיבת ציון' והטיף לה בשיריו ובאספות עם. את מתנגדיה דן ברותחין ובבקורת קטלנית.

אחרי מותו פרסמו אחד העם וי"ח רבניצקי קובץ משיריו (אודיסה תרס"ו).

שיריו אינם נחשבים כבעלי ערך רב, אך בזמנו שימשו כתמרור אזהרה בפני התבוללות והיסחפות להשכלה רדיקלית.

מספריועריכה

  • סדר כפרות לבעל טקסי או, שבע תועבות בלבו: מסודרו של בני דן (ע"פ נוסח הריב"א ז"ל) (ווארשויא: דפוס א' גינז, תרל"ח)
  • קינות מסידורם של בני דן (וויען: געארג בראג, תרל"ח)
  • s:שירי יצחק בן אברהם, ד"ר קאמינר: כולל מבחר השירים שנדפסו בכתבי עת ובמאספים שונים עם הקדמה ותולדות המחבר (בצירוף תמונתו).

לקריאה נוספתעריכה

  • י"ח רבניצקי, פיטן לאומי, בתוך: דור וסופריו, א' קמג'.
  • יוסף קלויזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, ו' 188.
  • הלל ברזל, המנון ומאניפסט: יצחק אייזיק קמינר. בתוך: שירת חיבת ציון (תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ח 1987), עמ' 116–122.

קישורים חיצונייםעריכה