המגיד

השבועון הראשון בתולדות העיתונות העברית, יצא לאור בין השנים 1856–1903

"המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691). המגיד יצא לאור בין השנים 18561903, תחילה בעיר ליק שבפרוסיה המזרחית, ואחר כך בברלין, בקרקוב ובווינה.

Internet-news-reader.svg המגיד
הַמַּגִּיד‏‎
שער עיתון "המגיד" ב-1870
שער עיתון "המגיד" ב-1870
תדירות שבועון
מייסד אליעזר ליפמן זילברמן עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך אליעזר ליפמן זילברמן ודוד גורדון
תאריך ייסוד 1856 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך סגירה 1903
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד"
דוד גורדון, עורכו של המגיד

בין השנים 18561880 נערך "המגיד" על ידי אליעזר ליפמן זילברמן ודוד גורדון, בין 1880 לשנת 1886 על ידי דוד ודב גורדון, ובין 1890-1886 בידי דב גורדון בלבד. בשנת 1890 העביר יעקב שמואל פוקס (פוכס) את העיתון מברלין לקרקוב והיה לעורכו, עד שבשנת 1896 מינה לעורך את שמואל מנחם לאזר שערך את העיתון עד ל-1903, עת פוקס הסתבך, נאלץ לעזוב את קרקוב ולסגור את העיתון.[1]

הגיליון הראשון של "המגיד" יצא לאור ביוני 1856, לפני חג השבועות, בעיר ליק שבפרוסיה המזרחית (Lyck; כיום אֶלְק (Ełk) בצפון-מזרח פולין). המילה "עיתון" טרם נוצרה (אליעזר בן-יהודה יצר אותה ב-1891), ולכן תואר "המגיד" כ"מכתב קורות הימים". בעמודו הראשון התנוססה ההבטחה:

יגיד ליעקב [=ליהודים] מהנעשה בכל חלקי תבל בין כל יושבי חלד אשר ינעם ואשר ראוי לדעת לכל איש ישראלי – לתועלתו ולתועלת השפה העבריה הנחמדה.

בגיליון הראשון הפציר העורך במתנדבים לשלוח ידיעות לעיתון: "השמרו בנפשותיכם לבלי לכתוב אלי דבר אף לא חצי דבר מפי השמועה".

דוד גורדון, עורכו השני של המגיד ומתומכי "חיבת ציון", הפך את העיתון לאחת הבמות החשובות של תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה, ושל התיישבות בארץ ישראל. גליונות העיתון הגיעו גם לצפון אפריקה. ממרוקו, תוניס ואלג'יריה נשלחו ופורסמו כתבות בעיתון אשר מדווחות על מצב היהודים ועל מצב המלחמה באזור.[2]

לאחר מותו של דוד גורדון בשנת 1886 ירדה קרנו של העיתון.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • גדעון קוץ, חדשות וקורות הימים, מחקרים בתולדות העיתונות והתקשורת העברית והיהודית, ירושלים: הספרייה הציונית - אוניברסיטת תל אביב, 36 - 70.
  • חיים תורן, 'המגיד – השבועון העברי הראשון ועורכו דוד גורדון', אנך: במה לספרות מחשבה ואמנות (תל אביב: תשי"ד), 232–245.
  • יצחק רפאל, 'ממכתבי אליעזר ליפמן זילברמן', סיני פב, ג/ד (תשל"ח), 180–184.
  • ש' צבי שכטר, '"המגיד" ורעיון שיבת-ציון בשנות השישים של המאה הי"ט', מחקרים בתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל 5 (תש"ם), 219–230.
  • יוסף שלמון, 'דוד גורדון ועיתון "המגיד" : חילופי עמדות ללאומיות היהודית, 1860–1882', ציון מז, ב (תשמ"ב), 164–145.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מ. אונגרפלד, על המצפה, דבר, 25 ביולי 1969.
  2. ^ יוסף שטרית, ההשכלה העברית בצפון אפריקה בסוף המאה הי"ט
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת ובנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.