הכרמל

רכס הרים בישראל
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

הַכַּרְמֶלערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחת הרים צפונית-מערבית של השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיררכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום. ראשו הצפון מערבי של הכרמל נושק לים וחודר אליו.

הר כרמל
Caiobadner - mount carmel.JPG
חוטם הכרמל, מבט ממערב, מכיוון קיבוץ מעגן מיכאל
מידע כללי
גובה 546 מטר
מיקום חיפה
אורך הרכס 39 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסלול ההעפלה הקל כביש
קואורדינטות 32°43′59″N 35°2′59″E / 32.73306°N 35.04972°E / 32.73306; 35.04972
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת תבליט של הכרמל וסביבתו
זריחה ורודה מעל הכרמל תצפית מרחוב העלייה בגבעת נשר בעיר נשר

אטימולוגיהעריכה

יש הרואים את מקור השם, בהקשר לאיזכוריו במקרא[1][2], כנגזר מהמילה כרם שבתוספת העיצור "ל" מורחבת משמעותה למקום של מטעי פרי בכלל[3], ולפירושה כחבל ארץ עשיר בכרמים וגני פרי[4].

לפי פרשנות, האותיות ההומופוניות כ' דגושה וק', הנשמעות בצורה זהה, מתחלפות ביניהן[5]. לכן השם מופיע גם בצורה קרמל, שם ירק, שהוא צמח הלוף[6], מה שמחזק את הקשר בין שם המקום/הירק - כרמל/קרמל - לבין הצבע הירוק.

התלמוד הירושלמי, העוסק בהגדרת הצבע הירוק העז, הציע ש"הירקרק שבירוקים", הוא "כשושנת קרמל"[7].  יתכן ומדובר בצמח ממשפחת השושניים או בעלי הצמח שושנת הכרמל[8].

ובתוספתא מציעים ש"הירקרק שבירוקין" הוא "כשעוה וכקירמל"[9] ושוב מוזכר צמח הקרמל[6].

גאולוגיהעריכה

  ערך מורחב – גאולוגיה של הכרמל

הכרמל מאופיין במורדות תלולים ובקרקע סלעית ומחורצת היוצרת ערוצי נחלים עמוקים ומצוקיים. הקרקע עשויה ברובה מסלעי משקע מתקופת הקרטיקון העליון, אך ניתן למצוא גם סלעים מתקופת הקרטיקון התחתון בחלקו הצפון-מזרחי ומתקופת הפליסטוקן בשוליו. אופי הסלעים ועובי השכבות אינו אחיד ומשתנה בין אזורי הכרמל השונים בשל העובדה שבתקופת הקרטיקון עבר אזור הכרמל מהים הרדוד לים העמוק, וכן בשל הגעשיות שהותירה בו סלעי בזלת וטוף ושינתה את תוואי השטח. תהליך התרוממותו של הכרמל מעל פני השטח החל, ככל הנראה, בתחילת תקופת הפליוקן ונמשך, בקצב איטי מאוד, גם היום[10]. במקומות רבים בכרמל מצויים צנירים.

 
מפה של הר כרמל ומפרץ חיפה, 1732

גאוגרפיהעריכה

הכרמל - המשתרע מראש הכרמל לכיוון רמות מנשה והשומרון - מחלק את מישור החוף לשתי יחידות:

מכל הרי ישראל, הכרמל הוא הקרוב ביותר לים התיכון. הצמחייה הרבה הנובעת מכמות המשקעים הרבה העניקה לו את הכינוי "ההר הירוק"[11].

הכרמל כולו מורכב משלושה אזורים גאוגרפיים הנבדלים זה מזה בגאולוגיה, באקלים ובצמחייה. החלק המזרחי הוא רכס אמיר (הרי אום אל-פחם), מערבה ממנו רמות מנשה, ובחלק המערבי הנושק למפרץ חיפה ולחוף הכרמל הר הכרמל עצמו, המופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם. שטחו של הרכס 232 קמ"ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות: בצפון - "הכרמל הגבוה", המתנשא לרום של כ־450-500 מטר וכולל את הפסגות רום כרמל (546 מ') הר אלון (516 מ') וקרן הכרמל (המוחרקה) (474 מ'), במרכז - "הכרמל התיכון", המתאפיין בשטח מחורץ יותר, בפסגות בולטות מעל פני השטח ובנחלים מחורצים ופסגתו היא הר שוקף (497 מ'), ובדרום - "הכרמל הנמוך", שהוא מעין רמה נמוכה בגובה של כ־200 מטר מעל פני הים ומתאפיינת בבקעות ובשלוחות רחבות כדוגמת בקעת מהר"ל ושלוחת הנדיב. שלוחת הנדיב היא השלוחה הדרומית ביותר של ההר, ומסתיימת בחוטם הכרמל בדרום, ובצוקי חוטם בדרום-מערב, מעל לשפך נחל תנינים.

גבולות הכרמל: במזרח - עמק יזרעאל, במערב - מישור חוף הכרמל, ובדרום-מזרח - אזור הגבעות הקרטוניות של רמות מנשה, שהוא חבל המעבר בין הר כרמל לצפון הרי שומרון.

 
הר הכרמל רכס כוכב הים, סטלה מאריס בחיפה בשנת 1894

אקליםעריכה

האקלים ברכס הכרמל הוא ים-תיכוני ממוזג והאזור עשיר במשקעים בזכות הקרבה לים התיכון והמורדות התלולים הפונים אליו במערב הכרמל. כמות המשקעים הממוצעת נעה בין 600–700 מ"מ בשנה ובפסגות (רום כרמל) היא מגיעה אף ל־750 מ"מ בשנה, זאת לעומת 550 מ"מ בלבד בנמל חיפה הנמוך יותר. שלג בכרמל הוא נדיר ביותר, וכיסה את פסגות ההר בפברואר 1950 (50 ס"מ), בינואר ובפברואר 1992, בינואר 1998, בינואר 2015, ובדצמבר 2017. הטמפרטורה הממוצעת היא כ-19 מעלות. בשל הקרבה לחוף דומה הטמפרטורה לזו של מישור החוף וגבוהה מהטמפרטורה שבהרי השומרון והגליל. הלחות היחסית היא 69% בממוצע רב-שנתי.

אקלים בכרמל
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 13.3 14.2 16.8 20.2 23.3 25.1 26.5 26.9 26.2 24.2 19.9 15.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 8.6 8.9 10.7 12.9 16.1 18.8 20.8 21.5 20.6 18.4 14.6 10.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 166.4 128 71.4 21 4.9 0 0 0 1.9 36.1 93.1 160.6
מקור: Israel Weather

חי וצומחעריכה

מבנה הקרקע והאקלים הגשום הביאו להתפתחות צמחייה עשירה בכרמל, המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני - אלון מצוי, חרוב מצוי, אורן ירושלים ועוד - עצים לא נשירים שהיקנו להר את הכינוי "ההר הירוק כל ימות השנה". בזכות הצמחייה המגוונת היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור פרסי, אייל הכרמל, צבי ארץ ישראלי, דרבן מצוי, גירית מצויה, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור. במאה ה-20, כתוצאה מהתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, הציד וההדברה, יחד עם שריפות, חלה הידלדלות באוכלוסיית החיות וצמצום במגוון. טורפים גדולים כמו נמר אנטולי ודוב חום סורי נכחדו בתחילת המאה ה-20 מן הכרמל. בשנים האחרונות נעשים מאמצים להחזיר את בעלי החיים לסביבתם הטבעית בהר על ידי הכרזה על חלקים מהכרמל כשמורת טבע ועל ידי מפעלים לאקלום ושחרור חיות בר כמו ה"חי-בר".

היסטוריהעריכה

לאורך ההיסטוריה היה אזור הכרמל מיושב בדלילות. במערות שבמורדות ההר ניתן למצוא שרידים פרה-היסטוריים רבים להתיישבות האדם הקדמון - ידועים יותר ממאתיים מחנות פרהיסטוריים שיושבו במהלך חצי מיליון השנים האחרונות[12]. השרידים הקדומים ביותר בכרמל, מהתקופה הפלאוליתית התחתונה, נמצאו במערת תנור בנחל מערות. במהלך התקופה הפלאוליתית התיכונה, כ-50–250 אלפי שנים לפני זמננו, ישבו במערות הכרמל ניאנדרטלים ובני אדם מטיפוס מודרני (הומו ספיינס) וקברו חלק ממתיהם במערות תנור, הגדי וכבארה. יישובי הקבע הראשונים, של התרבות הנאטופית, הופיעו בכרמל לפני כ-15 אלפי שנים, במערת הנחל ונחל אורן.

על הרכס עצמו נמצאו שרידים ליישובי קבע קטנים מתקופת הברונזה המאוחרת. הכרמל מוזכר מספר פעמים בתנ"ך: בתקופת השבטים היה הכרמל חלק מנחלתם של שבט מנשה ושבט אשר. בהמשך נכבש ההר על ידי הפיניקים שנעזרו בו להגנה על ערי הנמל באזור (עכו, עתלית). בתקופה הצלבנית עלתה חשיבותו של האזור עוד יותר והוקמו בו ביצורים ומצודות, משום שהצלבנים היו תלויים בסיוע מאירופה שהגיע ברובו בדרך הים. עם כיבוש הארץ על ידי המוסלמים איבד הכרמל מחשיבותו והיישוב בו הידלדל.

במהלך התקופה העות'מאנית החלה ההתיישבות הדרוזית בכרמל, ממנה נותרו כיום שני יישובים בולטים - עספיא ודלית אל-כרמל. עם התפתחות הציונות והעלייה לארץ, החלה ההתיישבות בכרמל: ב-1882 הוקמה המושבה זכרון יעקב בתמיכת הברון רוטשילד ואחריה בת שלמה ושפיה. במסגרת יישובי חומה ומגדל הוקמו בכרמל יישובים נוספים, ביניהם קיבוץ בית אורן. עוד בתקופת המנדט הבריטי החל תהליך של הפיכת ההר לשמורת טבע. ממשלות ישראל המשיכו בתהליך. בשנות החמישים והשישים התנהל "מאבק על הכרמל" בין יזמים פרטיים ובעלי אדמות מצד אחד והציבור על הפיכתו של ההר לפארק לאומי. את המאבק הובילה החברה להגנת הטבע. בשנת 1963 בהחלטת ממשלה הוקפאו תוכניות בנייה שונות על ההר. לאחר תהליך ארוך שהסתיים ביום 1 ביולי 1971 הוכרז על הקמת פארק הכרמל. ב-1996 הכריז ארגון אונסק"ו על שמורה ביוספרית בכרמל.

במהלך ההיסטוריה זכה ההר לכינויים כמו "הר אלף המערות", "אף איילה", "הראש הענק" וה"ראש הקדוש" (או "ריש קדש"), יש המשערים שהשם מורכב מצירוף המילים כרם-אל, על שום כרמי הגפן והזית שכיסו אותו. הערבים מכנים אותו "ג'בל מר אליאס" על שם הנביא אליהו שהוא מורה הנביאים ופטרון הנזירים המתבודדים שנאבקו באלילות.

מספר שריפות יער גדולות טבעו את חותמן בדברי ימי הכרמל, ושינו את נופיו:

  • מיום 19 בספטמבר 1989, למשך כשלושה ימים, השתוללה שרפת יער גדולה ביערות הכרמל, על פני שטח שנע בין 5,300  ל-6,000 דונם, אלפי דונמים של חורש, הכוללים את החי בר שבפארק הכרמל, עלו באש, והשריפה גרמה נזק כבד למערכת האקולוגית[13].
  • ב-2 בדצמבר 2010 פרצה שרפה ליד עוספיה שהתפשטה לכל אזור הכרמל, והפכה לאסון השריפה הגדול בתולדות ישראל. בשריפה זו נספו 44 איש, ובמהלכה, עד 6 בדצמבר 2010, פונו מבתיהם כ-17,000 איש, ועלו באש קרוב ל-25 קמ"ר וכ-5 מיליון עצים.

אזכורים בתנ"ך ובתרבות העבריתעריכה

העימות בין אליהו הנביא לנביאי הבעל התרחש במוחרקה (קרן כרמל). (ספר מלכים א', פרק י"ח).

הכרמל בולט על רקע נופים אחרים בארץ ישראל משום שהוא, כמו אזורי ההר המרכזי והגליל, מוריק כל השנה ואילו אזורים אחרים בארץ הם מדבריים, או מוריקים רק בעונה הגשומה. על הרקע הזה נתפש הכרמל בתרבות העברית כסמל לפיריון (כפי שמעיד שמו העברי), למשל הנביא עמוס משתמש בכרמל כמטאפורה לשכבות החזקות מבחינה כלכלית:

  • "וַיֹּאמַר: ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ; וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל" (ספר עמוס, פרק א', פסוק ב')

הכרמל מוזכר עוד פעמים רבות בתנ"ך כסמל לעושר ויופי -

בירמיהו מופיע תיאור גאוגרפי של הר הכרמל-

המשורר יורם טהר לב, שגדל ובגר בקיבוץ יגור שלמרגלות הכרמל חיבר את השיר "ההר הירוק תמיד":

ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצלך, כרמל.

כאן מוזכרת נצחיות היער על הכרמל כניגוד לכך שימיו של אדם חולפים.

דתות אחרותעריכה

במהלך המאה ה-12 הוקם בהר הכרמל מסדר הכרמליתים, מסדר נוצרי קתולי שעם השנים היה לאחד המסדרים הקתוליים המרכזיים בעולם. הכרמליתים טוענים כי הם צאצאי יהודים שהתגוררו בהר מימי אליהו הנביא. על מנזריהם בהר נמנה מנזר קרן הכרמל השוכן בסמוך ליוקנעם עילית.

על הצלע הצפון-מערבית של ההר, בשטח העיר חיפה, שוכן המתחם הבהאי על הר הכרמל המהווה חלק מהמרכז הבהאי העולמי. במקום שוכנת כיפת הבאב בה טמון הבאב, הנביא שהניח את היסוד לדת הבהאית, וסביב קברו של הבאב הוקמו הגנים ומבני המרכז. אלה המהווים כיום אתר עלייה לרגל הן למאמינים בהאים והן לתיירים אחרים. הר הכרמל נחשב להר קדוש בדת הבהאית.

בכפר כבביר, שהפך עם השנים לשכונה בתחומי העיר חיפה במורדות המערביים של הכרמל, נמצא "מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח-התיכון" וסביבו מתגוררת קהילה אחמדית פעילה.

יישוביםעריכה

למרגלותיו הצפון מערביים של הכרמל שוכנת העיר חיפה ובצמוד אליה נשר. על רכס הכרמל עצמו נמצאים היישובים הדרוזים עספיא ודלית אל-כרמל. ההתיישבות היהודית באזור מרוכזת בעיקר בשולי הכרמל, שם שוכנים חלק מיישובי מועצה אזורית חוף הכרמל, וכן היישובים - יקנעם, יקנעם עילית, יגור, כרם מהר"ל, עופר, עין הוד, עין חוד, ניר עציון, אליקים, גבעת עדה, בת שלמה, טירת כרמל, זכרון יעקב, מעין צבי, פוריידיס, גבעת וולפסון ובית אורן.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מראה פנורמי של רכס הכרמל מגבעות שייח אבריק בקריית טבעון

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ", ירמיהו ב ז
  2. ^ "וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע". ישעיהו טז י
  3. ^ כרמל, האקדמיה ללשון העברית, " הרחבת המילה על ידי העיצור ל כמוה כנראה כהרחבה", ‏26.3.2019
  4. ^ זכריה קלאי-קליינמן, אנציקלופדיה מקראית, כרך ד', ערך "הכרמל", עמ' 329.
  5. ^ אותיות בעלות צליל זהה או דומה, שגיאת כתיב, ויקיפדיה
  6. ^ 1 2 קַרְמָל (שם צמח) או קַרְמוּל (צמח הלוּפָה), מונחי האקדמיה ללשון העברית, מילון צמחים, בוטניקה (תר"ץ, 1938)
  7. ^ "אי זהו ירקרק שבירוקים.  ר' לעזר אומר כשעוה וכשושנת קרמל...", התלמוד הירושלמי (סוכה פ"ג ה"ו, דף טו עמוד א').
  8. ^ שׁוֹשַׁנַּת הַכַּרְמֶל [ר' וֶרֶד הַסְּלָעִים. השם המעודכן: לֹטֶם מַרְוָנִי], מונחי האקדמיה ללשון העברית, מילון צמחים [בוטניקה], ‏תר"ץ, 1930
  9. ^ "ואי-זהו הירקרק שבירוקין, ר' אליעזר אומ' כשעוה וכקורמל." תוספתא .נגעים, פרק א, הלכה א |המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46. מאגרים, מפעל המילון ההיסטורי, האקדמיה ללשון העברית.
  10. ^ הערכות החוקרים המעודכנות לקצב ההתרוממות של הכרמל נעות בין כ-60 עד 330 מ"מ לאלף שנה במאות אלפי השנים האחרונות.
  11. ^ "ההר הירוק תמיד" ב"שירונט"
  12. ^ Olami, Y. (1984). Prehistoric Carmel. Israel Exploration Society, Jerusalem.
  13. ^ יחזקאל לוי, "שריפה בפארק הכרמל 1989", בתוך אסונות טבע בישראל (עורכים: משה ענבר ורמי (יורם) פורת), הוצאת החוג ללימודי סביבה וגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, פברואר 2007, עמ' 107-112.